איך יותר מקשיבים לעצמנו ולאחרים?

האם ניסיתם פעם להקשיב למישהו במלוא תשומת הלב, ללא שיפוטיות?

מבלי שהמחשבות מתרוצצות בראש כתגובת שרשרת לדברים הנאמרים? 

מבלי לכעוס על מה שנאמר ולחשוב איך לתקוף בחזרה? 

ללא הצורך לשאול שאלות רק כדי לספק את יצר הסקרנות שלך? 

ללא הצורך לתת עצות או להחליט מה טוב? 

מבלי לרכל אחר כך מאחורי הגב ולהעביר את המידע שסיפרו לנו הלאה?

מתי כדאי לשתוק ובכלל מה עם להקשיב לעצמנו?

עוד פרק בתוכנית סליחה יומיומית

POTBEAN SPOTIFY iTunes

אדם מקשיב הוא אדם שסקרן לדעת מה יש לשני לומר, אדם שמעניין אותו לשמוע.

ולפעמים גם כדאי לשתוק

כאשר המילה ניתנת ל 2 פירושים עדיף לשתוק. השתיקה עדיפה פי שנים על הדיבור.

מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין

רמבם דיבר על חכמה השתיקה ‘לפיכך לא ימהר להשיב ולא ירבה לדבר. השתיקה משמשת משמר לחכמה‘ (המילה סייג פירושה גדר). החכם אינו מתפאר מחוכמתו.

לכל אדם מציאות אחרת. כשאתם מקשיבים ולא מגיבים שותקים , אתם לוקחים את הזמן. אתם יוצרים מרווח בין גירוי לתגובה ותשאלו את עצמכם שאלה פשוטה מה עוד ניתן להסיק ממה שקרה?

תרגיל ללימוד מיומנות ההקשבה

אם אתם מבקשים ללמוד כיצד להקשיב, מומלץ לתרגל זאת קודם כל מול אדם קרוב – אך לא קרוב מדי; אדם שלא יציף בכם מיד משקעים ורגשות סוערים, ועם זאת תרגישו נוח לשוחח איתו. במילים אחרות, אל תתחילו מיד בתרגול מול בן/בת הזוג, או מול בן משפחה או אדם אחר שהקשר עמו טעון.

בשלב הראשון תרגלו הקשבה עם האדם שבחרתם במשך חמש דקות ביום. תחילה תרגלו את כושר הזיכרון: הקשיבו לכמה משפטים, ואחר כך נסו לחזור על המילים שאמר – כן, ממש ‘כמו תוכי’…

נסו, ואתם תראו כשתקשיבו לאחרים, יקרו לכם דברים נפלאים!

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת