תוכנית סליחה יומיומית, על כעסים וסכסוכי שכנים ועל משמעות הסליחה בכל הנוגע ללשון הרע ושיימינג בעידן הרשתות לייקים וסטורי עם לירן ינקוביץ, עו”ד ומגשר, מתמחה בלשון הרע, תופעת השיימינג והגנת הפרטיות ברשת וסכסוכי שכנים.
יצא לכם פעם לכעוס, להתעצבן, או להסתכסך עם אחד השכנים?
במידה וכן, חשבתם פעם עד כמה הגבול דק בין הוצאת לשון הרע, שיימינג והוצאת דיבה?
והאם בקשת סליחה משמע שהודתי באשמה?
שימו לב, הגבול דק והמחיר… לעיתים יקר!
בשביל כל זה ועוד הזמנתי את עו”ד ומגשר לירן ינקוביץ לתוכנית
בתוכנית דיברנו :
· על הגבול בין ביקורת לגיטימית ברשתות. החברתיות לבין הוצאת דיבה, לשון הרע ו’היד הקלה על המקלדת’
· על כעסים וסכסוכים בין שכנים
· על כללי עשה ואל תעשה ברשת
· ועל “טיפים” להימנע מתביעת דיבה אפשרית או לקראת הגשתה!
האם אפשר להכריח אדם לבקש סליחה במסגרת הליך משפטי?
התשובה היא שלא. אי אפשר להכריח אף אחד להתנצל ולבקש סליחה. בית המשפט אינו “משטרת מחשבות” שיכול או צריך לכפות רגש כלשהו בחסות הליך משפטי או לאלץ את המפרסם להצהיר הצהרת חרטה לא אותנטית ובהקבלה למושג הכל כך רווח כיום: להימנע FAKE NEWS – מבקשת סליחה מזוייפת
אבל, במידה והסליחה נאמרה ברגע האמת או סמוך לאחר הפרסום, בית המשפט לוקח זאת בחשבון במסגרת שיקוליו ועשוי גם לפסוק פיצוי מופחת.
זיכרו
- לשים לב למילה הכתובה שלכם ולטון הדיבור. אל תדברו ביהירות, אלא בגובה העיניים במקום שאתם רוצים לפתור בעייה ולא ליצור כדור שלג. זיכרו, שגם אם לא ציינתם את שם האדם שפגע בכם, זה עדיין מותיר אתכם חשופים להגשת תביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה.
- זו לא הדרך לשחרר כעסים זה רק מעצים אותם
- אל תגיבו על אוטומט- גם אם קרה משהו שהכעיס אתכם, אל תשלחו פוסט מבלי לחכות רגע… תראו לבן/בת זוג , לאדם נטראלי ואפילו תחכו יום כדי שהכעס יופחת בעוצמותיו וכך תשיגו הרבה יותר.