בלי לומר מילה סיפור לשבת פרשת תולדות

איך הצליח האח הצעיר להחזיר את אחיו לחיק המשפחה

 ומה הקשר לפרשת השבוע פרשת תולדות?

סיפור לשבת עם נקודה למחשבה עד כמה חשוב

לראות ולהבחין במעלותיו של האחר

איש אחד שנהג להשתתף באירועי משפחתו בקביעות, הפסיק להגיע לאירועים ללא הודעה מוקדמת.

לאחר מספר שבועות, החליט אחיו הצעיר לבקרו. היה זה לילה מאוד קר.

האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת. האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה.

האיש הבין את סיבת ביקורו של האח הצעיר והזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח, מול האש. האח התיישב בשקט וחיכה.

שקט עמוק שרר ביניהם. שני האחים רק התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים. כעבור מספר דקות, בחן האח הצעיר את הגחלים, ובזהירות רבה בחר באחד הבולטים מהם. אט אט הוא הרחיק אותו מהאש, חזר לכורסתו, נשאר לשבת והמתין.

המארח התבונן בתהליך, מרותק למהלכו של אחיו הצעיר. אט אט החל הגחל לדעוך – תחילה איבד ברק, ואחר כך כבה כמעט לחלוטין.

תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום, הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר מת שחור וקר, ואף לא מילה נאמרה בין שני האחים מתחילת הערב.

בשלב מסוים, החל האח הצעיר להתכונן לעזיבתו לביתו. הוא החזיר את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות. כמעט מיד הגחל חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים הסמוכים לו. כשעמד האח הצעיר ליד הדלת, אמר לו אחיו:

“תודה על ביקורך, ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי. אחזור למשפחה. תבורך!”

נקודה למחשבה

יש להזכיר לבני המשפחה ולחברים קרובים שהם מהווים חלק מהלהבה, וכאשר הם מתרחקים, הם מאבדים מהברק שלהם. כל בני המשפחה והחברים הקרובים שלכם, הם אלו שאחראים לכך שהלהבה של כל אחד ואחת תשאר דולקת, כך שעלינו תמיד לעודד את החיבור בין כולם, כדי שהאש תהיה חזקה, בוהקת ומחממת.

פרשת השבוע פרשת תולדות

עשיו ויעקוב כה שונים. עשו הופך להיות צייד ובעקבות כך זוכה לאהבתו של אביו, ויעקב  ‘יושב אוהלים’ ומועדף על ידי אמו.

יצחק מבקש לברך את בנו החביב עליו – עשו  לפני מותו ושולח אותו לצוד לו ציד ולהכין לו מטעמים. רבקה שומעת את הדברים ואומרת ליעקב לקחת שני גדיי עיזים טובים, להכין מהם מטעמים, לבוא אל יצחק ולהציג את עצמו כאילו הוא עשו ולקבל את הברכה. יעקב עושה כדבריה ומקבל את ברכתו של יצחק:  “הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו“.

כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו” (הרב שלמה קרליבך)

יצחק בוחר לברך את עשיו למרות שהוא נחשב לרשע ויעקוב נחשב לצדיק.

ואולי זה כדי להאיר את הטוב שבו ולא להיתפס רק לצד אחד, שבו יש רשעות והרס. להדליק בו את את הגחלים שהחלו לדעוך והפכו להיות שחורים וקרים. להחזיר ולחבר אותם למרכז הלהבה… לאמת, לטוב ולמשפחה.

בכל אחד ואחת יש צדדים מגוונים. ולעיתים, אנשים מתנהגים באופן מרושע כלפינו, כי אין להם את הכלים הנכונים להתמודד וכאב הפגיעה שלהם (האכזבה, הקינאה, הבושה, הנקמה, הכעס…) משחיר ומסנוור עוד יותר את עינייהם.

ואחת הדרכים להתמודד עם כעס לפי אגרת הרמב”ן היא לראות את מעלותיו הטובות של האחר:

“וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ, אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ. שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד...”

בכל אחד ואחת יש צדדים טובים אם רק נאפשר להם להוציא אותם.

לראות את הטוב בכל אחד למרות ובגלל.

לקחת פנס ולהאיר את מעלותיו של האחר ולהכניס את החמלה קרוב לליבנו במידה הנכונה כלפינו וכלפי האחרים.

כי בסופו של דבר, זה אחד המרכיבים המשמעותיים  לחיבור, הבנה וקבלה של האנושות כולה.כי כשאנחנו בחמלה, אנחנו לא ממהרים לשפוט, כפי שהתרגלנו לעשות אלא מחפשים ואף יכולים לראות את האנושי שבמצב לקבל את המציאות ולהגיב בייעילות, במקום לראות את מה ש”לא־ בסדר” בו”

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת


לפרטים נוספים על קורסים דיגיטליים לשחרור כעסים ותהליכי סליחה