שפת הסליחה

“נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ” (תהילים ל”ד)

סליחה היא תקשורת. שפה סליחה חדשה שבה אנו לומדים
לדבר ולהתנהג אחרת בחיי היום יום ומתומצתת במשפט זה

בשפת הסליחה חשוב שנשים לב יותר למילים שאנחנו אומרים, לסיפורים שאנחנו שומעים, לפרשנות ולשיפוטיות שנותנים. אנו מודים אם טעינו או פגענו, ניקח אחריות, נגלה חמלה וסליחה לעצמנו, לקרובים לנו ובמיוחד לאנשים ששונים בדעותייהם משלנו. כן, נעצור, נתבונן ונהקשיב ונעשה טוב כל יום יותר.

כי שפת הסליחה היא כלי ניהולי, ריגשי רוחני ואסטרטגי שהופך לחלק ממני בכל ההתנהלות שלי בחיי היום יום.

סליחה

יש האומרים שסליחה היא המעלה הגבוהה ביותר, מה שבטוח, זה שהיא משחררת ומאפשרת לדברים לזרום. סליחה היא בחירה להסתכל קדימה ולא להיתקע במקום.

היכולת שלנו לבקש סליחה ולסלוח מאפשרת לנו לשחרר את האגו ולקחת אחריות, כי באמצעות הסליחה אנחנו מוותרים על המקום השופט- “אתה טועה, אני צודק” ומבינים שכולנו אנושיים ועושים טעויות.

באמצעות הסליחה אנחנו צומחים, רואים את הטוב, הופכים למשוחררים ויכולים לאהוב ולהתקרב.

מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם” (משלי כ”ח, י”ג)

אדם שמנסה להסתיר את מעשיו הרעים ומכחיש אותם סופו שהוא יתפס בשקרו. אבל אם הוא מודה שלא נהג כראוי ומתחרט על כך, ירחמו עליו ויקלו מעליו את חומרת מעשהו.

לפי הרמב”ם שלושה דברים שאדם צריך לעשות כדי ‘לשוב בתשובה’ על מעשה שעשה:

  1. עזיבת החטא- להבין מה קרה. להיות מודע למעשה שנעשה
  2. חרטה– להביע חרטה להבין מה קרה שם. מה גרם לי לפעול בצורה כזו ולבקש סליחה אמיתית שיש בה הבנה וקבלה
  3. תיקון וקבלה לעתיד– לכל מעשה יש מחיר ואם פגעתי עליי לשלם את המחיר. לעיתים המחיר כבד לעיתים הוא קל, אך חשוב שנדע לסלוח לעצמנו לגלות חמלה ולהבין שטעינו ויש פה לקח חשוב שנלמד ממנו.

אנו מבינים שהאחרים מתנהלים על פי המציאות וארגז הכלים שיש ברשותם. אין זה מצדיק את הפעולה שעשו אך אין לנו “מפתח סודי כדי להבין מה קרה באותו הרגע שגרם להם להגיב.
אנו נוטים לשפוט בקלות רבה אחרים, להדביק תוויות במקום לראות את הטוב שבהם.
שלא תבינו לא נכון , זה לא אומר להסכים עם ההתנהגות שהייתה , זה רק אומר לקבל שזה קרה, להשלים ולקבל ארועים שקרו או אנשים שפגעו .אומרים שהשינוי שלנו מתחיל מבפנים .אם נשנה את נקודת המבט שלנו ,המציאות שלנו תשתנה בהתאם.

כולנו בני אדם אנושיים שטועים. שלעיתים אומרים דברים מבלי לחשוב. כן, דברים פוגעניים קשים ומכאיבים.
ויש מחיר לכל מעשה אך מי אנחנו שנשפוא אחרים. ונדע מה באמת עבר עלייהם באותו הרגע.
ואם הם לוקחים אחריות ומביעים חרטה עמוקה האם אין פה הצדקה לחמלה?

חמלה

חמלה מורכבת מהבנה, קבלה וסליחה
חמלה מפחיתה רגשות אשמה וביקורת עצמית ויוצרת חוסן נפשי

חמלה הוא אחד הרגשות המרפאים ומאפשרת לקבל את העובדות של מה שקרה באותה סיטואצייה מבלי לשפוט את האדם עצמו. כשאנחנו בחמלה, אנחנו לא ממהרים לשפוט, כפי שהתרגלנו לעשות אלא מחפשים ואף יכולים לראות את האנושי שבמצב ולהגיב אחרת.
אין זה אומר שאני מצדיק את התנהגות האחר או נותן לגיטימציה למעשה, אלא אני “נכנס לנעלי האחר’ ומבין שהוא התנהג בצורה שגוייה לפי המציאות וארגז הכלים שהיה באותו הרגע ברשותו.

צעד ראשון לפיתוח חמלה

חישבו על אדם שפגע בכם, איכזב או הכעיס.
רישמו על דף את כל התכונות הטובות שיש בו. התאמצו והאירו בפנס על מה “כן טוב בו” במקום מה ש”לא־ בסדר” בו”. אף אחד לא יודע באמת מה עובר לאדם בלב. קל מאוד לשפוט בן אדם ולחשוב שיש לנו מפתח סודי למוח שלו.
הביטו ברשימה של “היש” במקום “האין” כי מבט קרוב לסליחה וחמלה זו הזדמנות נהדרת להסרת חסמים, משקולות, כאבים והרבה שיפוטיות כלפי אחרים. זו התחלה נקיה וזיכרו: ‘לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי’ אלכסנדר פופ

אדם ניכר בכוסו כיסו וכעסו (גמרא רבי איליעי)

בכיסו= בצניעותו, התגברות על חמדנות וראיית הפשטות

בכוסו= התגברות על הייצר

בכעסו– במילים בענווה באהבת הבריות בדרכי שלום

מחשבות

אי אפשר למנוע ממחשבות להיכנס לראשנו, אך אפשר למנוע מהם לבנות בתוכנו קן
לא ניתן לשכוח/להחליף חוויות ניתן לאורר לחשוף לנקות ולסלוח כדי לפנות מקום למשהו חדש. המחשבות שלנו לגבי העבר/כאב הם זכרונות. אי אפשר לשנות זה קבוע. הדרך להמתיק הוא לסלוח ולגלות חמלה.

הקשבה

הקשבה היא הצעד הראשון כדי להתחיל לדבר בשפה אחת!
האם ניסיתם פעם להקשיב למישהו במלוא תשומת הלב?
לקשיב ללא שיפוטיות ומבלי לחשוב תוך כדי איך להגיב?
להקשיב ללא הצורך לתת עצות או להחליט מה טוב בשביל האחר?
ולהקשיב מבלי לרכל אחר כך מאחורי הגב ולהעביר את המידע הלאה?

הקשבה, זה להיות עם האחר ללא קשר אם אני מסכים לדבריו. לכבד ולקבל את העובדה שזוהי המציאות שלו וכך הוא תופס את העולם.

איך עושים זאת ,איך מקשיבים? כמה עקרונות בסיסיים: 

שימרו על קשר עין. הביטו באחר גם אם זה דרך המכשיר הסלולרי
גלו סבלנות והקשיבו עד הסוף מבלי לקטוע ולהפריע לדבריו
אפשרו לאחר להביע רגשות
אפשרו לאחר להיות גם בשקט
תנו לאחר לסיים את דבריו מבלי להפריע
הימנעו מלתת עצות, ביקורת, שכנוע או שיפוטיות
במידה והאחר מבקש תנו משוב – חיובי
 
וזיכרו, הקשבה היא במבטים ובמילים ללא מילים. תהיו נוכחים בשביל האחר וזיכרו שזו שפת תקשורת ואחד מאבני היסוד בכל מערכת יחסים.

בקש שלום ורדפהו בקש שלום במקומך ורדפהו במקום אחר” רש”י

לפעמים, מבחינתנו, זה מובן מאילו שאנחנו מדברים הכי ברור שאפשר וזה האחר שלא מבין אותנו. וכשאנו שומעים את האחר אנו לא תמיד מצליחים להקשיב לו ולקבל את דעותיו של הקרוב וגם של הרחוק השונה מהדיעות שלנו.

לצאת מהאזור המוכר ולעשות שלום במקום אחר ששם שונים אחרים מאיתנו!

שפת הסליחה מורכבת ממילים טון דיבור ושפת גוף

סליחה מאפשרת לנו להסתכל קדימה ולא להיתקע בזכרונות העבר שעלולים לגרום לנו לרגשות מעכבים ומורידים כלפי עצמנו וכלפי אחרים להשלים עם המציאות, לחשוב איך להגיב ולפתח חמלה עצמית וכלפי האחרים.

שיפוטיות

בשפת הסליחה אנו לא ממהרים לשפוט את האחר או לתת פרשנות רק לפי נקודת המבט שלנו.
שימו לב, עד כמה אנו פועלים, חושבים, מדברים ומתנהגים על אוטומט מבלי לחשוב לרגע. כמה רכילות ולשון הרע מכערות את עולמנו ויוצרות שנאה. עד כמה אנו נוטים להסיק מסקנות מהר מידי לפני ששואלים, בודקים או מאמינים לכל מה שאנו שומעים. כמה חברים אנחנו מפספסים בדרך בגלל שפיטה וביקורת שגוייה ובגלל שאיננו עוצרים להכיר אותם? מה יוצא לנו מזה שאנו מדברים רעות על אדם אחר והאם אנחנו היינו רוצים שידברו עלינו כך מאחורי הגב?

בשפת הסליחה אנו לא ממהרים לשפוט את האחר או לתת פרשנות רק לפי נקודת המבט שלנו.


אנו מעבירים את הסיפור בשלושת המסננות של סוקרטס:

אם קיבלתם מידע או הערה מאנשים אחרים על אדם קרוב לכם, או שפרשתם לבד את התנהגותו, לפני שאתם רצים להגיד ולהאשים אותו ב… תעבירו את המידע שיש ברשותכם ‘בשלושת המסננות של סוקרטס’. אם זה עבר תאמרו לו… אם לא בחרו האם לשחרר!


המסננת הראשונה היא המסננת של האמת – שאלו את האחר: ‘האם אתה בטוח שמה שאתה עומד לספר לי הוא אמת?’ תבררו לפני הפרשנות.
המסננת השנייה היא המסננת של הטוב– ‘האם מה שאתה עומד לספר לי על … הוא דבר טוב?’ האם המידע שיש לכם זה דבר טוב? דייקו במילים ובמחשבות


המסננת השלישית היא המסננת של הנחוץ- ‘האם באמת נחוץ שתספר לי את הדבר ששמעת על…’ האם זה יהפוך את חייכם לטובים יותר? זה תורם לכם, מקדם, מועיל או נחוץ?

בניית ארגז כלים לכל החיים

סליחה זו שפה, דרך חיים יומיומית- סליחה יומיומית

כשמאמצים דרך חיים, שפה חדשה, אנחנו בונים לעצמנו ארגז כלים דמיוני שצמוד אלינו בכל רגע. ויש בו כלים מתאימים איך להתמודד עם מצבים שמוציאים אותנו מאיזון.

מצבים כגון פרידות, משברים, אכזבות ומרגשות שונים כאשמה, חרטה, פספוס, געגועים, פחד ועוד ועוד

“בדרך שאדם רוצה בה מוליכין אותו” חז”ל


לרוב, אנו יודעים בתוכנו מהי הדרך הנכונה עבורנו, אלא שגורמים כמו: אגו מנהל אותנו, לחץ חברתי שמופעל עלינו או שיקולי כספיים, אז אנו טועים ופועלים בניגוד לתחושותינו הפנימיות.בחיי היום יום, אנו מקבלים כל כך הרבה תמרורי אזהרה אשר אומרים לנו להימנע מדברים שלא מבטאים את האני הפנימי שלנו את הערכים
ובכל זאת אנחנו מחפשים את התירוץ למה זה כן נכון לנו.אז בתוך כל משבר, תמיד קיימת אפשרות לצמוח ולראות ברכה ומשהו טוב.הכל תלוי בגישה ובעשייה שלכם . יש אנשים שיקחו את המשבר ויראו בו הזדמנות ויתעלו אותו לצמיחה מחודשת, ויש את אלו שישקעו במרה שחורה.

סליחה והתפתחות

בסליחה אנחנו עוזבים משהו כאשר אנו משחררים ונוטשים את האשמה הקשורה לזכרונות. ובהתפתחות אנחנו מתירים קשק של חבל שמעכב אותנו וכך גודלים וצומחים.

דילוג לתוכן