בעבור כוס חלב – סיפור לשבת לחג השבועות ובהקשר לפרשת השבוע פרשת במדבר

היה פעם ילד עני מאוד שאמו גידלה אותו ולא היה להם אוכל בבית. יום אחד במקום ללכת לבית הספר הוא החליט ללכת ולחפש אוכל.

הוא נכנס לדירה באחד מהבניינים הגדולים, דפק בדלת כדי לבקש פרוסת לחם. לפתע פתחה לו את הדלת ילדה בגילו.

הוא היה מאוד נבוך ואמר לה: “אני ממש צמא האם את יכולה בבקשה להביא לי כוס מים?

הילדה חייכה אליו  ואמרה לו:

“אצלנו כששותים, זה רק חלב ואוכלים גם עוגיות בצד” ומיד רצה והביאה לו כוס חלב עם ארבע עוגיות שהוא אכל בתיאבון רב.

הילדה סיפרה לו שקוראים לה תמר.

מאז חלפו הרבה שנים ואותו בחור עני סיים בהצטיינות לימודי רפואה והקים מרכז רפואי פרטי גדול שעוסק במחלות לב.

בוקר אחד הגיע אליו תיק רפואי של חולה ועל הכריכה היה כתוב השם תמר. הוא היה המום וכשביקר את החולה ובירר איפה גדלה והיכן גרה, הוא הבין שזו אותה ילדה שפגש לפני הרבה מאוד שנים.

הוא לא אמר מילה ומאותו הרגע לא זז ממיטתה, ניתח אותה דאג לה וליווה אותה אישית.

כשהחולה ,תמר, החלימה היא קיבלה את התיק המפרט את הוצאות התשלום.

זה היה סכום מאוד גבוה לטיפול בבית חולים פרטי. היא נבהלה לרגע אך לפתע שמה לב שלצד המחיר היה רשום בכתב-יד :

“הסכום שולם לפני 40 שנה בכוס חלב ובארבע עוגיות טעימות”! (סיפור ממקור לא ידוע)

נקודה למחשבה

לעולם לא נדע עד לאן הרחיקה מילה או מעשה שעשינו לאחר ולרוב גם לא נזכה להיות שם כדי לקבל תשובה. איך שגלגל מסתובב… פעם אנחנו למטה פעם אנחנו למעלה ולכן, זכרו תמיד לראות את האחר ולהושיט לו יד.

כי לכל אדם יש תפקיד ומשמעות בעולם, גם אם זה לא מורגש.

פרשת השבוע פרשת במדבר

פרשת השבוע מתעסקת במניינים, במספרים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו. לא סופרים אנשים בכמויות אלא אחד אחד כי כל אחד שווה ובעל ערך ויש לו תפקיד או משמעות פה.

“אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ” 

בפרשה מתואר איך צעדו בני ישראל במדבר. לכל שבט היה דגל משלו, עם צבע, תפקיד, סמל ואופי: היו שבטים שלמדו תורה, היו שיצאו להתפרנס, היו שעסקו בחסד והיו שהתמקדו בשלטון ובניהול.

“סביב לאוהל מועד יחנו” – רק חנייה סביב ייעוד משותף (התורה, המורשת, ערכים, מחויבות והזהות המשותפת) הופכת את אוסף השבטים הזה לעם אחד, כמונו. כי כולנו פאזל אחד שמתחבר לתמונה שלמה במרקם האנושי.

בעברית, לא לכבד מישהו, להתעלם, או לא להסתכל עליו, זה “לא לספור אותו”

שימו לב לראות את האחר. לגלות כלפיו חמלה, הבנה, קבלה, נתינה ואיפוק ללא שיפוטיות. להושיט עזרה, לתת חיוך ולהאיר את עולמו. כי כך כולנו נהנה מחברה בריאה רגועה, שלמה ומאוחדת יותר שבה “סופרים” את כולנו וזיכרו עד כמה… שהגלגל מסתובב!

חג השבועות, חג מתן תורה, חג הגבינות ומאכלי החלב

התורה נמשלה לחלב, כפי שאומר הפסוק: “דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים ד, יא). וכמו שהחלב יכול לקיים את הגוף האנושי (הנקת תינוק), כך גם התורה מספקת את התזונה הרוחנית הדרושה לנשמת האדם.

וחלב בגימטרייה היא 40 – לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה.

חג שמח

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת