סיפור לשנה האזרחית חדשה
לא מזמן הגיע אלי הסיפור הנפלא הזה. לצערי, אין לי מושג מי כתב אותו
איש אחד חזר הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת, עייף ומרוגז ומצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית:
"אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?"
"בטח, מה העניין?" ענה האיש.
"אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?"
"זה לא העסק שלך, למה בכלל אתה שואל שאלה כזאת?" השיב האב בכעס.
"אני פשוט רוצה לדעת. בבקשה ענה לי. כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" הפציר בו בנו הקטן.
"אם אתה ממש רוצה לדעת, אז אני מרוויח 20 דולר בשעה"
"אהה" אמר הבן הקטן, בראש מורכן ואז הוא הרים את ראשו ואמר:
"אבא, אתה יכול בבקשה להלוות לי 10 דולר?"
האב רתח: "אם הסיבה היחידה בגללה שאלת את השאלה הזאת, היא כדי לקבל קצת כסף, לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, אז תלך עכשיו ישר לחדר שלך, תכנס למיטה ותחשוב בבקשה, למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. אני עובד כל יום כל כך הרבה שעות קשות ואין לי זמן להתנהגות ילדותית מהסוג הזה."
הילד הקטן הלך בשקט לחדרו וסגר את הדלת.
האיש התיישב, כועס אפילו עוד יותר על השאלה של בנו: איך הוא מעז לשאול שאלות רק בשביל לקבל קצת כסף?
אחרי שעה, האיש נרגע.
הוא התחיל לחשוב שאולי הוא היה קצת קשוח מדי עם בנו.
אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות עם העשרה דולר האלה? והאמת היא, שהוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות.
האיש ניגש אל החדר של בנו ופתח את הדלת:
"אתה ישן בן, הוא שאל?"
"לא אבא, אני ער" ענה בנו
"חשבתי שאולי הייתי קצת קשה אתך קודם" אמר האב "היה לי יום ארוך
והוצאתי את כל הכעס שלי עליך, הנה לך עשרה דולר"
הבן הקטן התיישב במיטה וחייך.
"תודה אבא!" הוא קרא ואז, הוא הושיט את ידו אל מתחת לכרית והוציא משם כמה שטרות מקומטים.
כשהאב ראה שלבנו כבר יש כסף, הוא התחיל להתרגז מחדש.
הילד הקטן ספר במתינות את הכסף שלו והתבונן באביו.
"למה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן האב
"כי לא היה לי מספיק" ענה הבן "אבל עכשיו יש לי. אבא, יש לי עכשיו עשרים דולר.
האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? בבקשה, בוא מחר מוקדם הביתה, אני רוצה לאכול יחד אתך ארוחת ערב."
נקודה למחשבה
חברים, הזמן חולף לו במהירות. שימו לב עד כמה כמה אתם שקועים ושוקעים בעולמות אחרים ולא נשאר לכם זמן לדברים האמיתיים של החיים ולעצמכם.
שנה חדשה אזרחית החלה עשור חדש נפתח לפנינו וזו הזדמנות להביט ולהתבונן אל העולם ולחיים שלנו קצת אחרת.
משתפת אתכם ב 10+1 התובנות שלי שהפכו לקו המנחה בחיים:
1. אף פעם לא מאוחר מידי להיות מי שאתם רוצים להיות
2. כל מה שעברתם עד כה הכין אתכם לרגע זה
3. כמה חשוב לשים לב עד כמה אנחנו מתווכחים עם המציאות, כי כשכועסים… אנחנו למעשה מתווכחים עם מה שקרה- חיים בעבר, מנסים לשנות אותו וכועסים שזה לא מצליח
4. זיכרו: העבר אינו מגדיר את מי שאתם
5. לפני שאתם מגיבים (על אטומט) לימדו לספור עד 10 ובעצירה הזו, זיכרו שלא תמיד הברירות שלנו הם רק שחור ולבן. יש גם שחור ואפור עם גוונים. ולפעמים הברירות שלנו הם : גרוע וגרוע יותר (הרע במיעוטו)
6. אל תשפטו אנשים אחרים. אינכם יודעים מה באמת קורה בצד השני
7. ביקורת כדאי לקחת לראש ומחמאות קחו ללב
8. אם אתם רוצים שיקשיבו לכם וישמעו את קולכם שימו לב: למילים, לטון הדיבור שלכם ולשפת הגוף שאתם משדרים
9. מחשבות חולפות ורגשות אפשר לנהל את העוצמה שלהם. נדרש תרגול ושינוי גישה!
10. כשאתם מטפסים למעלה בדרך למטרה/לחלום/להגשמה /להרגשה שאתם רוצים להגיע אליה, עיצרו בדרך, הביטו אל הנוף ותראו איך הצעדים שלכם בדרך לפסגה הפכו להצלחות קטנות וגדולות (גם אם הם כואבות וקשות) . הניחו דגל אישי שיזכיר לכם מה עברתם עד כה. הפכו את הטיפוס שלכם בכל פעם לפסגה אישית. כי זה מה שמאפשר לקחת אחריות, לשחרר אשמה, ללמוד מטעויות, להתפתח והכי הכי "לחיות את הרגע!
ואחרון חביב- לשנה הבאה: סליחה אם פגעתי, העלבתי ואמרתי משהו שפגע באחד או אחת מכם. אני מכירה לפחות אדם אחד שנפגע ממני ועל כך סליחה!
צאו להתחלה חדשה שתאיר ותעיר אתכם