סיפור של ד”ר רונה הארט
איש חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער. לפתע הם הבחינו מרחוק במקום שנראה ישן ועלוב.
האיש החכם החליט ללכת ולבקר שם. הוא הסביר לתלמידו שבכל מקום יש הזדמנות להכיר אנשים וללמוד מהם משהו חדש.
כשהיגיעו למקום האיש החכם ותלמידו ראו בית ישן והרוס. הם דפקו קלות ובפתח הדלת עמדו זוג הורים ושלושת ילדיהם. הם היו כולם יחפים ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים.
האיש חכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: “כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד, בסביבה הזו אני לא רואה מקומות עבודה וגם לא מרכזי מסחר?”
האיש ענה לו בשקט: “יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום, חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט וגבינה לעצמנו וכך אנו שורדים“.
האיש החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך.
באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה עליו: “לך בחזרה אל המקום שהיינו בו , חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה“.
התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו. הוא אמר לו: “הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה“, אבל החכם הלך משם ולא ענה לו.
התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה.
המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו יחד עם המון אשמה ורגשות חרטה.
אחרי מספר שנים, התלמיד החליט לעזוב את האיש החכם ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה, לבקש סליחה וגם לתקן את מה שעשה ולעזור להם. כסף לא היה לו ולכן הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה.
ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה, העצים פורחים, הבית יפה ונקי והילדים שחקו בחצר.
הצעיר הרגיש עצוב ומיואש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד. לפתע, ניגש אליו איש מוכר שהיה אב המשפחה שהכיר. הוא הביט בשלושת הילדים ששיחקו וזיהה אותם למרות שגדלו מאוד והיו לבושים בבגדים יפים.
הוא לא הצליח להבין מה התרחש ושאל את האיש (את בעליו של הפרה הקטנה):
“כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך?”
האיש השיב לו בהתלהבות: “הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה. מאותו הרגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה.”
נקודה למחשבה
לכל אחד מאתנו יש “פרה קטנה” שנדמה לנו שאנו תלויים בה. כל עוד היא איתנו – היא מגבילה אותנו, גורמת לנו להיות תלותיים ואינה מאפשרת לנו לפתח את הכישורים והייכולות שחבויים בנו, שסגורים במגירה סודית שאולי אפילו לא הכרנו. ולרוב, אנו נוטים להסתפק במה שאותה פרה קטנה מייצרת עבורנו וכך מנציחים מצב של בינוניות שאינו מאפשר לנו להגשים את הייכולות האדירות שלנו
המפתח לפריצת הדרך היא בשתי שאלות:
השאלה הראשונה, מי “הפרה” שמעכבת אתכם? והשאלה השנייה כיצד אתם נפטרים ממנה?
ואם נקשר לתקופה שאנו חווים בימים אלו, התקופה האחרת לגמרי מכל מה שחווינו אי פעם. תקופה כזו “שדחפו לנו מבלי שנבקש את הפרה של עצמנו לתהום ואפשרו לנו לגלות כישורים חדשים בלית ברירה.
אז מה גילתם על עצמכם?
מה היו חבוי?
איזה כוחות נסתרים, חוזקות וגם חולשות מצאתם?
אלו הזדמנויות נפתחו עבורכם?
ולאיזה בן אדם הפכתם ותהפכו להיות כבר היום אחרי שנפטרתם מכמה “פרות”?
כי אתם יודעים, אני מאמינה שאין ממש אחרי המשבר. לאט לאט נחזור לכמה פעולות שעשינו גם לפני וזו כבר מציאות חדשה עם דף חדש שיש בו את אותם אנשים , אבל כולי תקווה שמשהו בנו ישתנה. שאכן נשחרר לחופשי כמה “פרות מעכבות”.
מה שבטוח מצאנו כישורים חדשים: הפכנו להיות אנשים יותר דיגיטליים, אולי גם חידדנו את הערכים שלנו, מצאנו שקט נפשי, זמן איכות, תחביבים חדשים שחררנו שליטה ואולי גם נעריך יותר את מה שהיה ומה שיש.
בנתיים תחשבו על איזה “פרות” כדאי לכם לשחרר ואיזה גם להשאיר…?