היתה פעם אישה שכולם קראו לה “האישה הבכיינית”. היא בכתה כל הזמן בימי שמש ובימי חורף. יום אחד שאל אותה איש אחד מדוע את בוכה כל הזמן. ענתה האישה: “יש לי שתי בנות. הבכורה מוכרת מטריות והצעירה מוכרת סנדלים. כשיורד גשם אני בוכה על ביתי הצעירה שלא מצליחה למכור סנדלים, ובימי שמש אני בוכה על ביתי הבכורה שאף אחד לא נכנס לחנות שלה לקנות מטריה”. אמר לה האיש” “עלייך לחשוב על העסקים של בתך הבכורה בימי גשם, ועל העסקים של בתך הצעירה בימי שמש”. מאותו יום חייכה האישה תמיד גם בימי גשם וגם בימי שמש.
(מתוך הספר “סיפורי חכמה ולב” שליקט וערך אלון רז)
נקודה למחשבה
הזמן חולף לו בכל רגע נתון. הוא לא מחכה לאף אחד. התרכזו בכאן ובעכשיו באותם רגעים יפים ושמחים שאתם חווים במשך היום. ומה שכואב תפתרו, שחררו ותסלחו, או שתמיצאו דרך לחיות עם זה בשלום ובשלווה. לימדו להביט על חצי הכוס המלאה ולא לשכוח למלא אותה כל הזמן. תחיו יותר בהווה, תכננו קדימה אבל התרכזו כאן. כי, אתם יודעים, יש פה רגעים יפים שחבל לפספס!