סיפור לשבת על פרשת השבוע פרשת ‘כי תבוא’ – האחים אינם הבינו הכיצד ערימת שקי החיטה נותרה מידי לילה קבועה?

האחים אינם הבינו הכיצד ערימת שקי החיטה נותרה מידי לילה קבועה?

סיפור מרגש לשבת על נתינה בין 2 אחים, ראיית האחר ועד כמה חשוב להוכיר תודה על מה שיש לנו ולשמח משם אחרים
עם נקודה למחשבה וחיבור נפלא לפרשת השבוע פרשת ‘כי תבוא’

2 אחים עיבדו יחד חלקת אדמה קטנה אחת והתחלקו שוה בשוה בחיטה שצמחה בה.

ערב אחד אחרי שהכניס כל אחד מהם את חלקו לאסם שלו ושניהם הלכו לישון, התעורר אחד האחים משנתו ואמר לעצמו:

 “אחי נשוי ואב ל 2 ילדים. יש לו דאגות רבות. אין ספק שהוא זקוק לחיטה ולכסף יותר ממני. אנצל את ההזדמנות שהוא ישן ואניח אצלו כמה משקי הגרעינים שלי”

קם האח לקח כמה שקים מערימה שלו נשא אותם לאסם של אחיו וחזר לישון.

כעבור כמה דקות התעורר האח הנשוי ואמר לעצמו:

“זה לא הוגן שאני אקבל מחצית מן היבול שבשדה. אחי עדיין לא טעם משמחת חיי המשפחה הוא צריך יותר. אליך לאסם שלו ואביא לו כמה שקים”

והוא קם והעביר שקי חיטה מהאסם שלו לאסם של אחיו.

למחרת בבוקר קמו 2 האחים ונדהמו לראות שבערימה של כל אחד מהם נמצא מספר שקים זהה לזה שהיה בה בלילה הקודם.

וכך מידי שנה בעונת הקציר, חזרו 2 האחים על מעשיהם ומעולם לא הבינו בזכות איזה נס חוזר מספר השקים בערימה של כל אחד מהם להיות בדיוק כפי שהיה בלילה הקודם.

נקודה למחשבה

כל אחד מהאחים בסיפור חושב על אחיו ודואג לו ולא רק לעצמו.

כל אחד מהאחים מוכיר תודה על הקיים ומשם גם עושה חסד לאחר.

כמה חשוב לשמוח במה שיש לנו, לתת לזולת ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

פרשת השבוע פרשת “כי תבוא

פרשת השבוע מציגה את מצוות הביכורים: להביא את הפירות הראשונים משבעת המינים.

אחרי ביצוע ההוראות הקשורות בענייני מעשר יש את ‘וידוי מעשרות’ שבו האדם מתייצב ואומר:

 “לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי… שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה’ אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי”.

זהו וידוי חיובי, שבו האדם מסתכל אחורה על כל פועלו הטוב, וגם מדבר עליו- מוכיר את הטוב.

וידוי מעשרות, מראה לנו איך לשמוח במה שטוב לנו , להעריך, להגיד תודה ולשמח מהמקום הזה גם אחרים.

אנו בחודש אלול חודש הסליחות

זהו חודש של חשבון נפש על מעשינו. “חשבון נפש” או “וידוי” הן מילים שעלולות יכולות להלחיץ אותנו, כי הן בדרך כלל מזכירות את מה שלא בסדר,את מה שטעינו ושצריך לתקן.

וחשבון נפש לא עוסק רק במה שצריך לתקן (“…אשמנו, בגדנו…” וכל הוידוי של הימים הנוראים).

חשבון נפש הוא גם קריאה לשים לב לכל מה שטוב ויפה, מתוקן ומעולה אצלנו ואצל כל מי שסובב אותנו.

כשעושים חשבון נפש אפשר גם להתחיל מהמעלות ולא מהמגרעות, ממה שאתם טובים בו ונותנים ממנו לאחרים.

‘אם אין אני לי, מי לי וכשאני לעצמי, מה אני ואם לא עכשיו אימתי’

אמנם, בתחילת הביטוי של הלל הזקן  מפרקי אבות, מוטלת על האדם אחריות אישית לתיפקודו. אך בהמשך המשפט בלי הזולת, חיינו אינם חיים.

אני אכן דואג לעצמי: מטפח, לומד, מתמלא שמחה וחמלה כדי שאוכל גם להיות אדם טוב יותר ולתת מכל זה לסביבה.

והנוסחא

היא לראות את הטוב בכל דבר.

כן, גם בימים מורכבים.

פיקחו עיניים, הרבו בנתינה. לימדו גם לקבל, להוכיר תדה על הקיים, לגלות יותר איפוק, חמלה וסליחה והעיקר להתעסק בלשפר ולעשות כל יום, טוב יותר לעצמי ולאחרים.

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת