בכפר החוק בהרי ההימלאיה חיו להם שני אנשים: אחד עיוור והשני משותק. הם לא הכירו אחד את השני וכל אחד חי חיים עלובים ומסכנים. הם היו כל כך מיואשים. עד שיום אחד הם נפגשו וברגע הראשון החלו לדבר. הם כל כך שמחו שמצאו זה את זה ומיד הפכו לחברים טובים.
הם חשבו לעצמם שאם יפעלו ביחד, הם יוכלו להקל אחד על השני. אמר האיש המשותק לחברו: “לי יש עיניים ולך יש רגליים ביחד יש לנו כל מה שצריך” התרגש העיוור ואמר “אני אשא אותך על גבי, אהיה הרגליים שלך ואילו אתה תשמש לי עיניים ותכוון אותי”.
ומאז ועד היום חיים השניים ביחד מאושרים ועם פרנסה טובה (סיפור עם הודי)
נקודה למחשבה
לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו שקועים בתוך גישות, אמונות וכל מיני מחשבות ושכחנו מה זה לשתף פעולה בצורה פשוטה עם אחרים. אתם יודעים, פעולה קטנה שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.
לפעמים הפעולה הזו הפכה “למלחמה של אגו“, שבו כל אחד חושב רק על עצמו ורק מה יצא לו מזה, או מה מסתתר מאחורי הנתינה של האחר. או שמשתפים פעולה רק בשביל לנצח את האחר.
לפעמים נפגענו בעבר וקשה לנו לשתף פעולה, לתת אמון ולבטוח באחר בעוצמות שונות במערכות יחסים בזוגיות, משפחה, עבודה, חברים וכד’. אנחנו הופכים להיות יותר ויותר חשדנים כדי להגן עלינו מפגיעה עד שלעיתים העינים שלנו נסגרות ואנחנו אפילו לא רואים איך זה פוגע בנו להתקדם, להגשים ולחיות את החיים של עצמנו. כל דבר צריך להגיע במידה ובקצב הנכון עבורנו.
זיכרו: “אנחנו יכולים לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם
אבל בלי אנשים
לא נוכל להפוך את החלום למציאות”
וולט דיסני