סיפור חסידי מספר על אדם אחד, שלא רצה ללכת לישון כי פחד שלא ימצא את בגדיו בבוקר.
מה עשה?
לקח נייר ועיפרון וכתב את מקומו של כל אחד ואחד ממלבושיו: המצנפת בצד זה, המכנסיים בצד שני, הנעליים בצד ההוא וכן הלאה.
בבוקר התעורר, רצה לאסוף את בגדיו וקרא מה שכתב: כאן מקום המצנפת, כאן מקום המכנסיים, מקום הנעליים ועוד ועוד. ואז שאל:
“אבל איפה אני?”…
כי גם את עצמו חיפש והוא שכח לרשום היכן הוא נמצא.
נקודה למחשבה
מה חשוב לנו לזכור בחיים?
אין ספק שכל מה שאנחנו לומדים, הוא ידע ומידע שישרת אותנו ביום מן הימים. אך לעיתים אנחנו צוברים ידע שאין בו הרבה תועלת קיומית.
השאלה “איפה אני” היא לא רק חיפוש פיזי אלא ניסיון אולי למצוא זהות פימית.
- כמה אנחנו צוברים ידע על דברים חיצוניים ופחות על עצמנו?
פרשת השבוע פרשת ואתחנן
בפרשת השבוע מזכיר משה לבני ישראל כחלק מנאום הפרידה: “אל תוסיפו אל המצוות ואל תגרעו מהם” ומוסיף ומזהיר:
“רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”
זוהי אזהרה על סכנה שאנו עלולים לשכוח את המצוות ואת הדברים החשובים הפנימיים ולהעביר לדורות הבאים: את הערכים, האמונה ואת כל מה שעברנו כשנתחיל להסתכל החוצה ולהתרגל לחיי היומיום, לשגרה השוחקת, בגלל אינסוף סיבות ותירוצים.
שום דבר אינו מובן מאליו- אמרו תודה והעריכו את מה שיש
“עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבוא”
אומר הרמב”ם תהיו נאמנים לעצמכם לאמת שלכם מפני שהיא האמת.
וזה לא האתגר רק של בני ישראל במדבר, שראו את מעמד הר סיני ועלולים לשכוח אותו ולא להעביר אותו בצורה חיה וסוחפת לדור הבא, זה האתגר של כולנו: להיזהר מאוד לא לשכוח את העיקר!