איש אחד סיפר על מקרה שקרה לו פעם כשהיה תלמיד בבית ספר.
באחד הבקרים הציב המורה לפיסיקה טלסקופ בחצר בית הספר כדי שהתלמידים יוכלו לראות כוכב לכת ואת הירחים שלו.
הוא היה התלמיד האחרון מבין 40 תלמידים שעמדו בתור לתצפית. התלמיד הראשון צעד לטלסקופ, הביט דרכו וכשהמורה שאל אם הוא רואה משהו, אמר לו התלמיד שלא והמורה הסביר לו איך לכוון את הטלסקופ עד שהתלמיד אמר לבסוף שהוא יכול לראות את הכוכב והירחים.
בזה אחר זה פסעו התלמידים אל הטלסקופ וראו מה שהיו אמורים לראות.
אך, שאותו אדם, זה שהיה התלמיד האחרון, הסתכל לטלסקופ הצהיר בפני המורה שלא רואה דבר. “אדיוט” אמר המורה וכעס על התלמיד האחרון, “אתה צריך לכוון את העדשות ולהתאמץ יותר”. אותו תלמיד חזר ואמר שהוארואה הכל שחור.
המורה שיצא מגדרו הסתכל בעצמו דרך הטלסקופ ולפתע הבין שמכסה העדשה עדיין כיסה אותה וכל התלמידים לא ראו דבר.
סיפור ממקור לא ידוע
נקודה למחשבה
מכירים את חוק העדר?
למה עלינו להפעיל “הגיון בריא”, אם אחרים כבר עשו זאת?
עד כמה זה גם קורה לכם, שאתם מחכים התנהגויות של אחרים מבלי לעצור לרגע ולראות האם זה אמיתי, נכון או לא נכון?
אז חישבו לפני שאתם עושים, מדברים, ופועלים. סיפרו עד 10 ובזמן הזה התבוננו מסביב והקשיבו גם לתחושת הבטן שלכם.
אנשים רבים נוהגים לאמץ באופן אוטומטי מה שהאחר עושה, כי הם חושבים שיהיה חכם יותר לעשות מה שהאח/רים עושים
“אל תלכו לאן שהשביל מוביל, במקום זה לכו למקום שבו אין שביל ותשאירו עקבות” צ’ארלס ברוור