כעס וסליחה בהורות

למה אנחנו כועסים ובעיקר על האנשים הקרובים לנו?

כמה פעמים חזרתם מהעבודה עצבניים ועם כעס שנדבק לכם ממישהו אחר? ואז אתם מוציאים אותו על ילדכם ועל הסביבה הקרובה אליכם. אם תשאלו את עצמכם בכנות מלאה: מתי בפעם האחרונה ביקשתם סליחה מהילדים שלכם על כך, מה תהיה התשובה שלכם?

לרוב כשאנו נתקלים במצבים בהם עלינו לבקש סליחה, בעיקר מילדינו, אנו נוהגים לעבור הלאה. להתחמק, לברוח לאזורי נוחות אחרים מאשר לבקש סליחה מהם וגם לסלוח. לרובנו קשה לבקש סליחה, דווקא בפני האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו ביותר. ככה זה כשהאגו מתערבב ביחסים והרגישות עולה לממדים עצומים.

למה אנחנו כועסים?

אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים.

כעס מתעורר בנו כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו ואז מרגישים את הכעס בגוף בדפיקות לב בכאבי בן ראש, פנים אדומות, קוצר נשימה- תראו מה אנחנו עושים לעצמנו.

כשאנחנו נפגעים אנחנו כועסים כשאנחנו מתעצבנים אנחנו כועסים

וכשאנחנו מיואשים אנחנו כועסים אז מה יש בכעס הזה שיכול לעצור לנו את החיים

אם נבין את הנזקים שכעס עלול לגרום לנו נוכל גם כדי למצוא חלופות וגם לתרגל אותם לפני ונזכור ששמרים צריכים לתפוח כעסים לא על זו התוכנית היום

כעס זה רגש שמשותף לכולנו. יש אנשים שנוטים לכעוס יותר או פחות. יש אנשים שמרגישים שהעולם חייב להם, או שזה לא פייר מה שקרה להם. וזה קשור לתפיסות שונות של אנשים על העולם והפרופורציות שהם מתייחסים לכל מיני סיטואציות

לעתים כשכועסים יש צורך להגיב מהבטן או שלא להגיב בכלל.

כעס הוא רגש טבעי ולגיטימי. כאשר אדם כועס, יש לו צורך לפרוק את הכעס

בדרך כלל אנחנו כועסים שדברים לא מסתדרים לנו כמו שרצינו

יותר קל לכעוס על האנשים הכי קרובים לנו

אדם שמתפרץ רק בתוך המשפחה, למד שבבית מותר לו ולא צריך לשמור על בלמים. זה לא שאין לו בלמים יש פה שיתוף פעולה פסיבי מצד שאר בני המשפחה, שנותנים לו לגיטימציה להתנהג כמו ילד קטן וחסר אחריות.

גברים ונשים מסוגלים לצעוק על בני זוגם לקלל להאשים להגיד מילים לא במקום מילים ומשפטים שמעולם לא היו מעזים להגיד בנוכחות חברים או אנשים לעבודה.

לפעמים לא הנושא ולא האדם מכעיס אלא העיתוי.

הרמבן, רבי משה בן נחמן

הרמבן, רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים ומגדולי מפרשי התורה. הוא כותב בתחילת האגרת המפורסמת שלו, האגרת שמתייחסת לחשיבות הענווה והימנעות מכעס איך האדם צריך להתנהג ואילו תכונות לשפר.

ובהקשר לכעס הוא כותב שאדם שרוצה לעצב את האישיות שלו שיתחיל קודם כל לעבוד על מידת הכעס שלו. וכך הוא אומר

ברגע שתדברו בנחת לכל אדם ובכל עת כך תינצלו מהכעס שהוא מזיק, לא נעים, לא מקדם ולא בריא לאף אחד.

האם אפשר לא לכעוס אף פעם לדבר תמיד בנחת וברוגע?

לא פשוט כי למעשה איך נחנך את הילדים שלנו בלי לכעוס או להראות לא מרוצים מההתנהגות שלהם, איך נסביר לאנשים שמה שהם צריכים לעשות זה אחרת?

אז כעס הוא בלתי נמנע אך בואו נבין דבר אחד חשוב

לכעס יש ווליום ואנחנו יכולים להששיע בכל עת על מידת הווליום הזו

אז נכון זה לא פשוט אבל, כדי להגיע לחיים רגועים ושלווים אם תחשבו על זה אפשר לכעוס רק אם יש תועלת לכעס וזה גם מקדם אותנו למטרה מסויימת וחשובה

ובמקרה כזה תראו כלפי חוץ שאתם כועסים אבל בפנים תחייכו.

כלומר בפנים תראו זעופים, בקול תשמעו תקיפים אך בפנים תהיו רגועים. כך תקבלו את האיזון הנכון בחיים.

אז מה עושים איך להתמודד לנהל ולשחרר כעסים במיוחד במשפחה?

בואו נקרא לילד בשמו נבין ונקבל את הכעס ונפסיק להתווכח עם מה שקרה

כעס הוא רגש שקיים ומשותף לנו ויש גם בכעס הזה צדדים טובים.

כעס הוא רגש שעובד לכאורה מצויין. הוא משאיר את האחרים רחוקים ממני ומסתיר את העובדה שנפגעתי וכואב לי. את החולשות שלי.

ודווקא בנקודה הזו אני הכי צריכה קירבה והכעס הזה רק מרחיק

כן. לא פשוט להיפגש עם רגשות מאמללים’ כמו עצב, עלבון, ריקנות, כאב, ייאוש, חוסר אונים – זה קשה ולכן התגובה האוטומטית שלנו היא להתרחק ולברוח.

וכעס נותן לי פה שירות מצויין מרחיק אותי מהמקום הלא נוח שלי, הפגוע והפגיע  מן תחושה שאני חזקה עכשיו? אז בואו נשלים איתו ואם כבר כעסנו… זה כבר קרה – אי אפשר להתווכח עם המציאות מפה מתקדמים קדימה.

מתי כעס כן בעייתי?

כאשר הכעס הופך להיות הדרך שבה אדם משיג מטרות, או כאשר הוא לומד שהכעס שלו גורם לכך שאנשים מפחדים ממנו ועושים את מה שהוא רוצה. 

זה הצעד הראשון מודעות קבלת הכעס ולהפסיק להלקות את עצמכם על מה שהיה- ללהפסיק להתווכח עם המציאות ומפה ללמוד מהטעויות ולהסתכל קדימה

לא להגיב ישר על אוטומט- התחילו מעכשיו את פרויקט הכעס

כדי לחשוב איך להגיב על הכעס קבלו החלטה שאתם עכשיו בפרוייקט הכעס. אתם בוחנים כל סיטואציה שמעוררת בכם כעס.

איך מבקשים סליחה במשפחה?

סליחה לא רק מילת נימוס – הסבירו לילדכם את ההבדל בין סליחה שהיא מילת נימוס (סליחה, מה השעה, סליחה מה יש לאכול היום וכד’) לסליחה הכנה והאמיתית.

סליחה בגובה העיניים בצורה כנה ואמיתית

לא לצאת לידי חובה – הסבירו לילדכם מהי סליחה אמיתית לעומת סליחה שאומרים “כדי לצאת מידי חובה”.

התנצלו בצורה אמיתית וכנה בפני הילדים על טעויות שאתם עושים. כן, זה לא הופך אתכם להורים חלשים, אלא להורים אנושיים. הסבירו להם מדוע אתם מבקשים סליחה, ומה הלקח שלכם להתנהלות לפעם הבאה.

קבלו את סליחת הילדים – לפעמים אנו לא מצליחים להירגע ולסלוח באותו הרגע שילדנו ביקש סליחה. לכן, קחו את הזמן וחיזרו אליהם כשאתם נינוחים יותר ומוכנים לקבל את סליחתם.

דוגמא אישית בין הורים – חשוב שבני הזוג יבקשו סליחה זה מזה בנוכחות הילדים. זו דוגמא אישית ומודל לחיקוי.

גם כשפוגעים ללא כוונה – למדו את ילדכם שגם אם פגעו ללא כוונה והצד השני נפגע, חשוב לבקש את סליחתו.

עניין של טיימינג – גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד השני עדיין לא עיבד נרגע והכיל. בקשו סליחה וחזרו על זה שוב

הקשיבו לצליל סליחה ותרגלו אותו ביחד – למדו את ילדכם להגיד ולהקשיב לצלילי המילה סליחה. קחו נשימה עמוקה והשמיעו להם את הצליל, תרגלו איתם ביחד את הצליל של מילה עם משמעות עמוקה.

לסיכום

זיכרו, סליחה במשפחה היא אחת הסליחות המאתגרת והמורכבות ביותר. כי כאשר אנו נפגעים מהקרובים לנו ביותר או צריכים לבקש סליחה. תמיד יש לנו לפחות 2 בחירות-  לסלוח או לא לסלוח. לכל בחירה יש מחיר שחשוב לבחון אותו, כי כל החלטה עשויה להשפיע על המעגלים הנוספים שלנו: עבודה, ילדים, ביטחון כלכלי, חברים. לכן, אם נשחרר ונסלח נרוויח את חיינו וחיי משפחתנו במתנה.

לצפייה בתוכנית איך משחררים כעס ומבקשים סליחה במשפחה מתוך התוכנית זמן הורות עם נורית ינקלביץ המשודרת בהרדיו החברתי הראשון


דילוג לתוכן