אומרים שלא כל יום פורים, אבל אצל רוב האנשים, כן כל יום פורים! פינת #סיפור_לשבת : “מרגישה פצצה”. “היא עבדה בחברת תמרוקים גדולה במנהטן וסבלה מביטחון עצמי נמוך ביותר. היא הייתה בחורה שאובססיבית למראה החיצוני שלה ובעיקר למשקל גופה.ובכל בוקר היא התעוררה עם רגשות פספוס והחמצה של עוד יום שעבר בחיים בלי להתרגש יותר מידי וכך העבירה את חייה עם פרצוף עצוב וחוסר הנאה מהחיים שלה. היא גרה לבדה , לא הייתה במערכת יחסים ובזוגיות ופשוט… לא אהבה את עצמה. חלומה הגדול היה להיות יפה וחתיכה כמו הדוגמניות שהיא ראתה במקום עבודתה. להן היא חשבה אין שום בעיות בעולם. יום אחד במהלך שיעור ספינינג, כשהאופניים נשברים והיא סופגת חבטה בראשה- זה קרה. המשאלה שלה התגשמה והיא מתעוררת , מביטה במראה ומשוכנעת שגופה ופניה השתנו מן הקצה אל הקצה, והיא נהפכה לאשה היפה בעולם. אך, כל זה רק בראש שלה בלבד. היא מביטה במראה ורואה מישהי אחרת והיא מהממת. כל הסובבים אותה לא רואים בה שינוי, מלבד השינוי בביטחון ובאהבה שלה את עצמה. כך היא יוצאת לעולם בגב זקוף, מדברת אל כולם, מעיזה ומסתובבת עם ביטחון עצמי בשמיים, שבעזרתו כובשת פסגות מקצועיות ורומנטיות. היא שמה לעצמה מטרה להיהפך לפקידת הקבלה של מקום עבודתה, תפקיד השמור רק לדוגמניות והיא מצליחה. היא מטפסת בסולם העיסקי ואפילו מתחילה מערכת יחסים עם בחור, אחרי שטעתה לחשוב שהתחיל איתה בגלל הלוק החדש שלה. האגו מתחזק, הביטחון העצמי בשמיים עד שיום אחד היא שוב מקבלת מכה בראשה ומגלה שכל זה היה אשלייה והיא תמיד נשארה אותה בחורה במראה החיצוני, אך משהו מבפנים בה- כבר השתנה!” (מתוך הסרט “מרגישה פצצה”)
נקודה למחשבה
חברים, הכל בראש שלכם שמתחיל בקבלה שלכם את עצמכם. הבחורה בסיפור בחרה ביום בהיר לשים משקפיים אחרות ולראות את העולם אחרת. היא אהבה את עצמה ולא נתנה לאף אחד לערער את ביטחונה. הסביבה ראתה משהו אחר, נתנה רמזים, אך אותה בחורה האמינה במי שהיא. והסביבה… נדבקה! קרה לכם פעם שאתם מסתכלים על אנשים שהמראה החיצוני שלהם קצת מטעה , אך מנקודת מבטכם הם כבשו את העולם? הם בזוגיות, ילדים, עבודה טובה ומוקפים באנשים שאוהבים אותם. אתם יודעים למה ? כי האנשים האלו אוהבים ומקבלים את עצמם. הם גם יותר סולחים לעצמם ולא מתווכחים עם המציאות. אומרים שלא כל יום פורים”, אבל אצל רוב האנשים, דווקא כן כל יום פורים. כמעט כולנו חובשים מסכות, לא רק בפורים, אלא ביום- שלפני, אחרי, כל החיים? אנחנו מפחדים שמי שאנחנו באמת הוא לא מספיק טוב, מוכשר או יפה ובאמצעות המסכה אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו מישהו אחר, מישהו שאנחנו חושבים שהסביבה רוצה שנהיה. זה מעייף חברים לתחזק מסיכות.קבלו את מי שאתם , כי בכל אחד ואחת מכם יש אור גדול ייחודי ומשמעותי שהעולם זקוק לו. לימדו לקבל את מה שיש לסלוח לעצמכם ואם יש משהו שמפריעו לכם… שפרו אותו.
שבת שלום