סיפור לשבת ולחג הפסח על ניקיון עם חיבור לפרשת השבוע פרשת צו

עץ הצרות

איש אחד הזמין שרברב הביתה, השרברב עשה את עבודתו וכשרצה ללכת הביתה, גילה שיש לו פנצ’ר בגלגל הרכב. השרברב החליף את הגלגל ונכנס לרכב כדאי לנסוע הביתה, אך הרכב לא התניע .

הלקוח שראה שהשרברב מתעכב ולא נוסע יצא אליו ושאל מה קרה. כשהבין, הציע לו טרמפ לביתו כי השעה כבר הייתה מאוחרת. כאשר הגיעו לבית, השרברב הציע ללקוח הנחמד שהסיע אותו לביתו להיכנס לכוס קפה והלקוח הסכים.


שניהם יצאו מהאוטו והלכו לכיוון הבית. הלקוח הבחין שהשרברב כה עייף, הולך בכבדות עם גב כפוף ופנים רציניות. אך כשהגיעו לפתח הדלת נגע השרברב קלות בעץ שעברו לידו ואז נכנס הביתה.

לפתע, כל ארשת פניו של השרברב השתנתה לחלוטין. אורו פניו, גבו התיישר והוא חייך חיוך גדול.

הוא פנה ברוך לאשתו וחיבק בחום את ילדיו והלקוח שם לב שהשרברב נראה ממש כאיש אחר.

כשסיים הלקוח לשתות את הקפה ליווה אותו השרברב לרכבו . הלקוח שאל אותו לפשר השינוי שחל בו והנגיעה שלו בעץ .

והשרברב הסביר לו:

“כשאני מגיע בכל יום הביתה אני מניח את כל שק הצרות שלי ‘בעץ הצרות’ ובבוקר כשאני קם, אני חוזר ולוקח את הצרות מהעץ ומתחיל יום חדש. ואני רוצה לספר לך שתמיד כשאני קם בבוקר ולוקח את הצרות הן הרבה יותר קטנות וחלקן… נעלמות.


נקודה למחשבה

איזה ניקיון נפלא זה עץ הצרות. ניקיון שמאפשר לנו להפריד בין ‘צרות’ שיש ביכולתי להשפיע ולשפר, או כאלה שיש ביכולתי לבחור איך להגיב אליהן.

כן, גם לי יש כזה ‘עץ צרות’ בפתח הבית ובסיום כל יום מניחה את ‘הצרות’ שם.

העץ הזה הוא כמובן מטאפורה ולכן יכול להיות תמונה, עציץ, פרח מפלסטיק, או כל דבר אשר יזכיר לכם להניח לשחרר ולנקות את היום.

ושימו לב שכעבור יום כמות הצרות פוחתת וכמעט לא נשאר…

פרשת השבוע פרשת צו

פרשת צו ממשיכה את העיסוק בקורבנות, אך מנקודת המבט של הכהנים ונאמר בה:

“והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר, וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים”

האש שבוערת על המזבח צריכה לבעור בכל מצב ובכל זמן. המזבח רומז על ליבו של האדם וכמו שהמזבח הוא מקום שבו בוערת אש, כך גם באדם, הלב הוא המקום שבו בוערת אש הרגשות.

וכפי שבבוקר, יש לגרוף את האפר שהצטבר על המזבח משריפת הקורבנות ולהניח אותו בצד המזבח, כך גם מידי יום חשוב לנקות את “הצרות” מעל ליבנו.

האש היא אלמנט חזק מארבעת היסודות ומסמלת חיים, כי יש בה חיות, תנועה ושינוי עם כוח עצום. וכדי שהאש תמשיך לבעור בלב שלנו עם ניצוצות פנימיים של שמחה, אמונה, נתינה, חמלה, סליחה, ערבות הדדית וקבלה, חשוב לשמור עליה ולנקות מידי יום, כי היא תמיד עלולה לצאת מכלל שליטה ואפילו להיכבות.

פסח הוא חג החרות והניקיון

מנהג הניקיון, הביעור והשריפה של החמץ בפסח יכול גם להיות ביעור ושריפה פנימי של מעכבים ומשקולות שלא תמיד הצלחנו לשחרר.

הסליחה היא ביעור חמץ ולמעשה מנקה ומבטלת את הגאווה או האגו שעיכבו אותנו בחיים. כי להרפות, לנקות ולשחרר דורש מאמץ גדול והסליחה עובדת רק אם מתרגלים אותה ללא הפסקה, סליחה יומיומית.

וזו מקלחת של סליחה

כשם שאנו מתנקים ומתקלחים מידי יום, כך גם עשו ‘מקלחת פנימית של סליחה’.
שחררו כעסים ונקו את ליבכם כדי להמשיך ולשמור על אש הלהבה. ומה שמורכב, הניחו מאחורי הדלת ‘בעץ הצרות’ ליום למחרת.

חג פסח

פסח הוא חג של פשטות. תלמדו להינות מהדברים הפשוטים חסרי התחכום. שחררו מה שאפשר בכל יום, כי אחרי הכל החיים קצרים מדי בשביל לבזבז אותם על ריבים, חרטות, החמצות וכעסים.

חג חירות נקי ושמח

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת

דילוג לתוכן