ארבעת הבנים המופיעים בהגדה של פסח מעבירים את סיפור יציאת מצריים כל אחד בהקשר אחר ומנקודת מבט שונה. בכל אחד ואחת מאיתנו נמצאים ארבעה בנים. במידה מסוימת, כולנו מחפשים משמעות, חוקרים ובודקים ממש כמו ‘החכם’, אך לעתים אנו מתייחסים לחיים כאל בדיחה ומורדים, כמו ‘הרשע’ . לעתים, אנו צריכים לצפות בשקיעה או לראות אנשים סובלים כדי שנתעורר, נחשוב ונשתנה, בדומה ל ‘תם’ ויש פעמים בהן אנו חשים אדישות, מהלכים מסביב בעיניים עצומות כמו ‘ושאינו יודע לשאול’.
כל אחד מארבעת האחים מגיב לסיטואציות בעוצמות שונות וגם רואה את הדבר הכי פופולארי בעולם שנקרא סליחה” בעיניים אחרות: סלחניות, מרושעות, תמימות או עצלניות. ארבעת האחים של פסח יכולים לשקף לנו איך איכות החיים של כולנו יכולה להיות הרבה יותר טובה לאורך כל השנה אם רק “נפתח עיניים” ונעשה עבודה נכונה.
הבן החכם, שואל: “מה העדות, החוקים והמשפטים ?”
החכם יידע מתי הוא צריך לבקש סליחה: הוא יבחין באדם שנפגע, ישאל שאלות, יענה תשובות, יבין וימצא את האומץ לתקן את מעשיו בבקשת סליחה.
מה אומר הבן הרשע: “מה העבודה הזאת לכם ?”
הרשע, מלגלג ולועג. והוא מודע למעשיו. ייפגע באנשים בכוונה תחילה ולא ירגיש צורך לבקש סליחה.
הבן השלישי הוא התם ששואל: “מה זאת?”
התם נתפס לעיתים כטיפש, שאינו מסוגל לחשוב בצורה הגיונית. אם יפגע באנשים, זה ייעשה בתמימות ולכן גם לא יבקש סליחה.
הבן הרביעי, הוא זה “שאינו יודע לשאול ‘: “את פתח לו. שנאמר: והגדת לבנך, ביום ההוא לאמר, בעבור זה שעה ה’ לי בצאתי ממצרים”.
הבן הרביעי הוא עצל ואדיש. הוא לא חושב ולא איכפת לו. ולכן יעשה מה שנוח לו באותו רגע.
נקודה למחשבה
כל אחד מארבעת האחים מגיב לסיטואציות מחיי היום יום בעוצמות שונות ובעיניים אחרות: סלחניות, מרושעות, תמימות או עצלניות.
מה שחשוב שנבין ונהיה מודעים למה שאנחנו חווים ועושים ועד כמה אנחנו פוגעים בעיקר בעצמנו.
שימו לב , איזה טיפוס אנחנו רוצים להגדיל השנה ואיזה לצמצם. תבחנו איך אתם מגיבים יותר ואיך פחות ובמה ארבעת האחים של פסח יכולים לגרום לחיים שלכם להמריא, לצמוח, לקדם, לשחרר משקולות מיותרות, לסלוח ולצאת מעבדות של עצמנו לחירות אחרת: חרות אמיתית, שבה יודעים איך להתקדם ובאיזה קצב.
וזיכרו בכולנו יש קצת “חכם” קצת “רשע”, קצת”תם” וקצת “שאינו יודע לשאול” ובידינו לבחור מתי נכון להביא כל אחד מהם לידי ביטוי ובאיזו מידה.