מה לעשות כשפגענו במישהו, איכזבנו ,רימינו, בגדנו, טעינו, שפטנו, או האשמנו?
המילים הן כמו נוצות ברוח ברגע שהן יוצאות מהפה שום מאמץ- לא יכול להחזירן חזרה. וכמה כל אחד נמצא גם בצד הנפגע וגם בצד הפוגע אם זה במילה לא במקום, מעשה, הנחה, שיפוטיות, אשמה, הרמת קול, התנשאות, פגיעה בערכיות ועוד ועוד.
ומה שמפריד ביניכם לבין שלוות הנפש, מצפון נקי ותחושה טובה, זה רק איש אחד נעלב ושום דבר לא ישנה את זה, עד שהוא יסלח או עדשאתם תסלחו.
לפעמים אנו פוגעים באדם אחר שלא בכוונה ואת המעשה אין להשיב.
הכבוד והאמון התפוררו. וכדי לתקן את הנזק חשוב לעשות גם כמה צעדים מעשיים כדי להחזיר לאדם שנפגע ממכם קצת איזון ושלווה.
למה זה קורה לנו שפתאום פוגעים באדם אחר?
“בדרך שאדם רוצה בה מוליכין אותו” (חז”ל)
לרוב, גורמים כמו אגו מנהל אותנו, לחץ חברתי שמופעל עלינו, הרגשת נקמה, להחזיר למישהו או אפילו שיקולים כספיים משפיעים ומוליכין אותנו. ובנקודה זו אנו טועים ופועלים בניגוד לתחושה הפנימית, לערכים שלנו, לאופי למי שבמהות באמת זה אנחנו. בחיי היום יום, אנו מקבלים כל כך הרבה תמרורי אזהרה אשר אומרים לנו להימנע מדברים שלא מבטאים את האני הפנימי שלנו את הערכים. ובכל זאת אנחנו מחפשים את התירוץ למה זה כן נכון לנו
עשרת השלבים שיגרמו לאחרים לסלוח לנו או לפחות לקרב אותם לשם
שלב 1: תשאירו את ההגיון בצד – דברו מהרגש ולא מהשכל
אם תפנו למישהו על בסיס הגיוני בלבד, קטנים יהיו הסיכויים שיבין או בכלל ירצה לשוחח איתנו
לפני שתתחילו, עליכם לגשת לנושא בעדינות המרבית. לא מומלץ לקחת סיכונים בגלל רגישות המצב.
אל תתנשאו, או דברו מתירוצים ואת הכבוד והאגו הניחו בצד.
עכשיו לא מדובר בכם, מדובר במישהו אחר.
דברו מהלב כדי שהאחר ירגיש אתכם וזיכרו, שאף אחד לא חייב לכם כלום.
תבינו שבשלב הראשון לא מדובר בכלל במה שאתם עשיתם, אלא יותר באובדן הכבוד של הנפגע ממכם כי משהו בערך העצמי שלו נפגע.
שלב 2: קחו אחריות מלאה
חשוב שתיקחו אחריות מלאה על מעשיכם. אל תנסו להטיל את האשמה על מישהו אחר או לתרץ תירוצים.
לא מקלקלים סליחה עם תירוץ
לקחת אחריות זה גם לשחרר אשמה, כי כשאני לוקח אחריות אני מבין שלי גם ישאת הכוח לתקן.
סליחה והתפתחות דומים זה לזה , כי בסליחה אנחנו עוזבים משהו כאשר אנו משחררים ונוטשים את האשמה הקשורה לזכרונות. ובהתפתחות אנחנו מתירים קשק של חבל שמעכב אותנו וכך גודלים וצומחים.
בחיים זה או תירוצים מצויינים או תוצאות מדהימות. אין גם וגם הם תמיד יבואו אחד על חשבון השני. אלו שייחיו רק לצד החיים יהיו מומחים בסיבות ובתירוצים למה לא לעשות מה שצריך ויאשימו את האחרים. גם את עצמם. המומחיות והגדולה העוצמה שלנו של האדם שרוצה לחיות את החיים של עצמו ומי לא רוצה, הוא לדעת להבדיל בין 2 הקולות. בין הקול של התירוצים לקול העוצמתי שמבין, מקבל, משלים ופועל לשינוי. וכן לא רק רוצה גם מוכן לשלם מחירים שבדרך לצבור אומץ להיפתח ולעשות שם משהו.
הרב אברהם ישעיהו קרליץ (שמכונה החזון אי”ש). מסביר בספרו “אמונה וביטחון” איך מתקנים את האישיות ואת המידות שלנו (לוקחים אחריות)?
אנחנו נוהגים לפרט את המידות שזקוקות לתיקון – כעס, גאווה, תאווה, קנאה, נקמנות ועוד. התרגלנו לחשוב שאלה הן תכונות נפרדות. אבל בשורש הדברים, יש לנו רק מידה אחת טובה ומידה אחת רעה.
המידה הרעה היחידה היא ההזנחה, ההחלטה להשלים עם הטבע שלנו, בלי השתדלות. בדרך הזו האדם הופך להיות כעסן מצוין, גאוותן מעולה וכן הלאה. לעומת זאת, המידה הטובה היחידה היא הניסיון התמידי
שלב 3: סליחה אמיתית
כמה חשוב לבקש סליחה אמיתית וכנה ללא תירוצים. לא יאמינו לכם לסליחה לא כנה. ואם לא יאמינו, אז לא יסלחו. אם אתם מצטערים בכנות, אז לא תחזרו שוב על המעשה הפוגע. אולם אם אתם לא מתכוונים לזה, אל תאמרו זאת.
מדענים מאוניברסיטת אוהיו סוברים כי גילו את הנוסחה המנצחת להתנצלות הכי יעילה שיש והם ליקטו שישה מרכיבים עיקריים שיוצרים את ההתנצלות המושלמת:
- הבעת חרטה
- נימוק והסבר על מה השתבש
- לקיחת אחריות על הנעשה
- הבטחה מפורשת לא לחזור על המעשים
- הצעה לתקן את הנזק
- ולבסוף בקשת סליחה.
לטענת החוקרים, המרכיבים החיוניים ביותר הינם לקיחת אחריות והצעה לתיקון הנזק שנעשה.
ואם נתרגם את תוצאות המחקר למשפט אחד – זה המשפט שעליכם לשנן אם חלילה יווצר מצב של פגיעה בחבר
“סליחה, טעיתי, אני אפצה אותך”.
השלב המקדים הוא לסלוח לעצמי
בסליחה עצמית יש אנרגיה של קבלה- לקבל מה שקרה, את הטעות, הפגיעה והכישלון ולהבין איך אגדל מזה.
סליחה היא מהות לבקש סליחה ולסלוח קודם כל לעצמך זה תהליך שבו כדי להגיד צריך להרגיש, להבין מה קרה, להביע חרטה, לקחת אחריות ולתקן.
כששוברים קערה אי אפשר להדביק. זה לא יהיה אותו דבר.
כך גם הסליחה כמה שנבקש חרטה זה לא יחזור למה שהיה. כי כשחוטאים/פוגעים מאבדים משהו מהתמימות. נעשים יותר זהירים וחכמים, כי לומדים שיעור חשוב מכל זה.
שלב 4: תהיו מוכנים לשאת בתוצאות
יחסים עלולים להיהרס שוב אם האדם הפגוע יחשוב שאתם פשוט מנסים להתחמק מבלי להתמודד עם ההשלכות של מעשיכם. או יותר מזה שיש לכם מניע נסתר.
שלב חשוב מאוד בתהליך הוא לומר לאדם שנפגע שאתם מוכנים לשאת בכל התוצאות של מעשיכם.
כשאתם לוקחים אחריות לא רק על מה שעשיתם אלא גם על התוצאות האפשריות, זה יעזור לאדם הנפגע להשיב לעצמו חלק גדול מתחושת השליטה שאבדה לו.
מילים לחוד ומעשים לחוד אינם עומדים לטובתו של אדם. יש לשלב ביניהם כדי לזכות בכבוד!
יש הבדל בין דיבורים לבין מעשים. היחסים עלולים להיהרס שוב אם האדם הפגוע יחשוב שאתם פשוט מנסים להתחמק מבלי להתמודד עם ההשלכות של מעשיכם. זכרו שגורלכם (לפחות במערכת יחסים זו) מונח בידי הצד השני בשלב זה.
שלב 5: תתחילו לעשות פעולה שתעמוד מול המילים שאמרתם
שינוי אמיתי שתעשו ואפילו הכי קטן יוכיח לצד הפגוע שאתם כנים. מעשים מדברים בעד עצמם הרבה יותר ממילים.
הסבירו לאדם בו פגעתם מדוע הנסיבות שיצרו תקרית זו לא יכולות לחזור על עצמן שוב. חלק מהכעס שלו על התנהגותכם נובע מכך שהוא הופתע. הייתה לו צפייה והוא התאכזב.
הסבירו שמדובר במשהו שקרה פעם אחת ויכול לקרות שוב ללא אזהרה. אם תוכלו להבטיח שצירוף הנסיבות לא יכול לחזור על עצמו פעם נוספת, הדבר יעזור להקל על חלק משמעותי מהחרדה שהוא חש.
תוכלו לעשות זאת על-ידי עריכת שינוי בחייכם שישקף את העובדה כי טעיתם
כשאתם מבודדים את התקרית כמקרה חד-פעמי, אתם מקטינים את השפעתה על הצד השני והופכים אותה למשהו חריג שאתו לא תצטרכו להתמודד שוב.
לדוגמה: אדם שהתפרץ בכעס או אפילו היה לו התקפת זעם ילך לטפל בשליטה בכעסים, או מישהו שהימר יתחיל גמילה ועוד ועוד.
אם תבהירו לצד הפגוע שהפעולה נעשתה ללא קשר להסכמתו לסלוח לכם, הוא יוכל מיד לראות שהשתניתם כאדם ושאינכם פשוט מנסים לעשות את המינימום ההכרחי כדי להשלים עמו.
וזו נקודה חשובה לחיים שלנו. כמה חשוב להיות נאמנים לעצמכם קודם כל ולעשות דברים פעולות כי לכם זה מכון ואמיתי ולא בגלל שאני רוצה שמישהו אחר יראה אותי. ובטח לא בשביל לרצות אף אחד.
שלב 6: נתינה לאחר
נתינה לאחר עושה טוב לנו ומזכירה לנו וגם לאדם שפגענו שיש בנו עוד דברים טובים. כמובן לעשות לא מתוך אינטרס, אלא ממקום אמיתי וכנה.
תתרמו לצדקה, התנדבו או עיזרו לאדם מבוגר.
תחזירו גם לעצמכם את הכבוד וגם הראו לאדם הפגוע איזה אדם אתם באמת. כדי ששוב יכבד אתכם כאדם. הצד השני איבד את הכבוד שרחש לכם והוא חושב שאולי אינכם מי שהוא חשב שאתם.
קשה לנטור טינה למישהו שאנו מכבדים. תנו להם לראות את אופייכם האמיתי, כך שהפגיעה שביצעתם תיראה פחות חמורה לאור מעשים חיובים שעשיתם.
שלב 7: לא הרווחתי מהמעשה
חשוב שתבהירו שמה שקרה לא גרם לכם שום הנאה, אינטרס רווח תועלת כלום. אי אפשר לחזור אחורה בזמן, עליכם להסביר שלא רק שהייתה זו טעות והיא גם לא הביאה לתוצאות הרצויות.
אף פעם אל תגידו על תועלת שהייתה יכולה להיות ממה שעשיתם.
למשל מצטער שגנבתי אבל לא נגעתי בכסף…
שימו לב לא מדובר בכם אלא באחר הפגוע.
חשוב להחזיר את האיזון אם זה ברמה אישית או משהו חומרי שנלקח.
ספרו על התוכנית שלכם איך מחזירים.
תזכרו, חשוב שתמשיכו כמתוכנן גם אם הצד השני עדיין מסרב לדבר אתכם. סירובו אינו מהווה הצדקה לכך שלא תדבקו במחויבות שלכם לעשות את הדבר הנכון כי אתם עושים בשבלכם. התיקון הוא פנימה
זו התשובה שלכם. תשובה= תיקון פנימי בעל תשובה= היה בדרך רעה וחזר/תיקן
במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין’ (מסכת ברכות)
גדולה מעלתם של אנשים שחזרו בתשובה (תיקנו שיפרו, לקחו אחריות…), על פני אנשים שהם צדיקים מלכתחילה, ולא חטאו.
אין שלמות יש השלמה. שימו לב שבסופו של דבר הכל באחריות שלנו. אין אחרים שאשמים זה אנחנו בוחרים איך להגיב ולהתנהל.
דבקות במטרה תוכיחו לצד השני מי אתם באמת. אם תמשיכו לעשות את הדבר הנכון למרות שאינכם משיגים את רצונכם – כלומר, למרות שמערכת היחסים עדיין לא שוקמה – זה יוכיח שאתם אדם ששווה להיות איתו בקשר אישי או מקצועי.
שלב 8: חקירה
עליכם לענות על השאלה “למה?” כדי לבחון וללמוד לקח ולשפר.
כשתבינו את הלמה זה קרה, תספרו לאדם בו פגעתם. תבינו מה מקור הפחד המסתתר מאחורי המניעים שלכם, זה יעזור גם לצד השני להבין שמה שעשיתם לא בא מאגו. כי פחד הוא תגובה לחוסר היכולת שלכם להתמודד עם המצב.
שלב 9: הכל לטובה
מכל דבר לומדים ומתפתחים ומכל דבר יכול גם לצאת משהו טוב.
אם תוכלו להמחיש לצד שנפגע כיצד מערכת היחסים תהיה טובה יותר ממה שהייתה לפני התקרית, זה יהיה מצוין.
שלב 10: תאום ציפיות
חשוב לספר לאדם הפגוע כיצד תתנהל מערכת היחסים מכאן והלאה: האם זה יהיה אחרת, פרק חדש וכד’
*לפעמים אנו סולחים אך יש גם טיימינג, כי לא תמיד הצד הפגוע יכול להבין להכיל לקבל לשחרר ולסלוח.
ואם כל זה לא עזר וביקשתם 3 פעמים סליחה… שחררו כי כנראה יש יותר מזה וזה כבר שייך לצד הנפגע.
זה שלו. תנו לו את הזמן, כי אתם, עשיתם כל שיכולתם וכל שנדרש כדי לבקש סליחה וזה הזמן לשחרר שליטה על מה שאין לנו השפעה.
קחו הרבה אויר וסבלנות כי הדרך לסליחה היא מסע והמתנה שמקבלים בסוף הדרך היא מופלאה.