לסלוח זהו צעד משמעותי וחשוב מאוד להמשכיות בחיים. ואם נפגענו מאדם קרוב יכול להיות זמן מסויים לרכך וגם יכול להיות מצב שהצד הפגוע יסלח, אך המערכת היחסים איתו לא תמיד תוכל לחזור לקדמותה.
כמה קשה לנו לשחרר
התירוצים עובדים הכי טוב על עצמנו , כי אנחנו מספרים את אותו סיפור מחדש, משחזרים, מזינים מחיים ומשקים אותו.
כאשר אנחנו לא מסוגלים לסלוח, לקבל את המצב שלנו אנו שוללים את הסליחה ובונים טירה דמיונית גבוהה שבה אנחנו מסתתרים. ובטירה הזו יש הרבה אשמה התקרבנות בלבול כעס ועצב .
היה ילד שהיה לו גולה ששיחק בה הרבה זמן הוא החליט לשים אותה באגרטל כדי שלא יאבד .
וכשהוא רצה להוציא את הגולה מאגרטל הכניס את ידו ולא הצליח להוציא בחזרה או קרה לאמא שלו שניסתה בכוח אבא שלו שם סבון שמן גם לא הצליח עד שאחד השכנים החכמים בא ואמר לו שכדי לשחרר את היד הוא צריך לשחרר את הגולה …
וכמה שאנחנו לא מוכנים לשחרר עקבות משקולות, אך כשנסלח… נקבל את חיינו במתנה!
לא סולח לא שוכח
יש דברים שלא ניתן לשכוח. אך כן ניתן לשים בצד במקום שלא יעכב אותנו.
בסליחה יש ויתור, קבלה, הכלה ואיזון נפשי ופיזי שמשפיע באופן ישיר על בריאותנו.
כשאנו לא סולחים אנחנו סוחבים כאב ומועקה גדולים, אשר יכולים להשפיע לרעה על הבריאות שלנו – על רמת לחץ הדם, רמת הכולסטרול, קצב הלב, איכות השינה ואף לגרום למחלות.
כאשר אנחנו לא סולחים, אנחנו חווים שוב ושוב את תחושת הנקמנות, העוינות, המרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון.
לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותינו.
איך נדע שסלחנו?
הרבי מליובאוויטש הסביר שקיימות שלוש רמות של סליחה:
- נקמה
- כעס
- מערכת יחסים חדשה
נקמה
כשאנו לא נאחל, או נחשוב על האדם שפגע בנו דברים רעים, יתרה מכך נתפלל להצלחתו יהיה בנו את הכוח לסלוח לו.
יתכן שאנו עדיין חשים פגועים או כועסים, אך אנו מצליחים שלא לקוות לנפילתו של אותו אדם ואף לא לחוש בצורך לנקמה.
היעדר סליחה כלשהי הוא סימן לאכזריות. תשוקת נקם ומצב שבו אנו מאחלים למישהו דברים רעים, אלה דברים המעידים על פגם באישיות הדורש תיקון ותמיד חשוב שנזכור שכשאני סולח אני לא מצדיק את התנהגות האחר.
כעס
בשלב זה זה, יתכן שלא נהיה מוכנים להתייחס לאותו אדם כפי שעשינו קודם לכן, אבל אנו מפסיקים לכעוס או להרגיש נפגע ומסוגלים להמשיך הלאה ולשחרר עד לנקודה שבה אנו כבר לא נושאים רגשות של כעס.
ולעיתים, זה לוקח זמן ועבודה כדי להיפטר מרגשות מעכבים.
שיקום מערכת היחסים
בשלב זה, הסליחה שלמה. לא זו בלבד שסלחנו לאדם, אלא שלגמרי הבנו אותו וקיבלנו אותו מחדש.
בשלב זה אנו משקמים את מערכת היחסים.
אם נאחל לאותו אדם כל טוב, נוכל עדיין להשיג רמת סליחה בסיסית יותר.
עדיין נוכל להפסיק לכעוס ולתת לאותו אדם כבוד בסיסי.
עדיין נוכל לברכם לשלום כשנראה אותם, ולתת להם את הכבוד שמגיע לכל אדם.
כל שיפור קטן במערכת היחסים הוא חשוב ויש לו השפעה עמוקה על תחושת האושר שלנו. עשה עכשיו את הצעד הראשון.
סליחה לא מחייבת לשמור על קשר עם הפוגע
חשוב לזכור שאחרי שנפגעים זה לא יהיה אותו הדבר. הסליחה מנקה אך לא מאפשרת להחזיר את הגלגל אחורה.
עליכם להבין לקבל שאין לנו אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור בדיוק לאותה הנקודה שהיינו בה לפני המקרה. כשמישהו נפגע…מערכת היחסים איתו תהיה אחרת. והיא יכולה להיות טובה, פחות טובה, ואפילו ללא קשר
בדרך אל הסליחה סביר להניח שנפגוש את האגו .ואחרי שנבחר לשים אותו בצד, נגלה תחושת הקלה ושחרור. וכמה מקום יתפנה לנו לדברים חדשים בעסק, בזוגיות במשפחה לעצמנו.
ומה עם סליחה לעצמנו?
כולנו טעינו איפשהו בדרך, עשינו משהו שאנחנו מצטערים עליו, משהו שאנחנו לא גאים בו, מתביישים בעצמנו, מתחרטים, כועסים על עצמנו.או שאחר פגע בנו ואנחנו סוחבים את הכעס והאשמה הזו הרבה זמו על כתיפינו- משקולת כבדה ומיותרת שכבר לא משרתת אותנו.
את הנעשה אין להשיב,או למחוק אך בהחלט הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים ולבחור לסלוח לעצמנו.- כי אלו החיים שלנו
הסליחה היא שינוי.המטרה של הסליחה היא לנקות, ללמוד להכיל,פחות להיעלב ולהיות שיפוטי,להתחזק ו להתנהל מול פרידות ואכזבות כי הסליחה מתחילה ונגמרת בשיח פנימי שלנו עם עצמנו
סליחה משחררת מטבעת חנק את חיינו מרגיעה ומשחררת אשמה ונקמה
הסליחה מזור לעיניים מכבה שנאה ומפנה מקום לבהירות, יצירתיות והתבוננות- תקווה
סליחה כמו בקבוק שמפניה שנפתח – מעוררת אנרגיה תשוקה חיות מוטיבציה
הכל לטובה מעז ייצא מתוק- מה ההבדל בין רע למר?
באחד הימים פגש ה”חפץ החיים” את אחד מתלמידיו לאחר שנים רבות שלא נפגשו.
“מה שלומך תלמידי היקר? מזמן לא ראיתי אותך” שאל הרב בהתלהבות. התלמיד השפיל את ראשו והשיב: “לצערי, המצב רע”.
הרב הניח ידו על כתיפו ואמר: “אסור לדבר כך! אף פעם אל תגיד שהמצב רע, במקום לומר רע תגיד שהוא מר”.
התלמיד הנבוך שאל: “רע, מר – מה ההבדל? החיים שלי נוראים גם כך”.
“לא בני”, השיב לו הרב, “יש ביניהם הבדל גדול. כשאדם שותה תרופה לפעמים היא מרה, אבל היא אף פעם לא רעה…”
לעיתים שואלים אנו את אותה השאלה: “מדוע חיינו מרים?”
——————————
לכולנו יש רגעים קשים שמשאירים אותנו עם טעם רע בפה, אך בסוף הקושי תמיד בא גם משהו טוב.
החיים שלנו לא רעים! הם לפעמים מעט מרים אך בסופו של תהליך אנו נרגיש כמה המרור הזה הוא מתוק מדבש!
אל תפסיקו לקוות, התקווה והסליחה היא תרופה לאכזבה, פגיעה צער ויאוש.
הסליחה היא ביטוח חיים שהופכת להיות הנוגדן המרפא המאפשר להשמיד חולות טובעניים שקשורים לעתיד ולעבר שלנו. היא היא משחררת את הפחד הזה ששוב יפגעו בי ווברגע שנסלח לעצמנו , נאהב את עצמנו כפי שאנחנו, נודה על כל השיעורים הניסיונות שצלחנו ונהיה נקיים ונאמנים יותר לעצמנו.