איפה אנחנו תקועים בחיים שלנו
אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות, בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה, לא מצליחים לחלום, תקיעות בעיניני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו רצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שיהיה לי קשר טוב יותר עם הבן בת זוג עם הילדים שלי עם אמא שלי ועוד ועוד.
איך התקיעות משפיעה על החיים שלי?
מכירים מקרים שבו אדם עובד שנים בעבודה מסויימת , מאוד רוצה לעזוב ובכל זאת נשאר שם. ויותר מזה כמה שהוא מרגיש אומלל כי הוא לא מסוגל, לא יכול לא באמת רוצה?
כמה תסכול כעס, קינאה, האשמה רוגז דיכאון דרמה, חוסר שקט, נדודי שינה, ועצבנות זה יוצר בחיים- כמה שאנחנו פוגעים בבריאותנו.
במצב כזה אנו שוקעים עמוק עמוק בתסכול ,במרירות ,בביקורתיות , בשיפוטיות בהאשמה, בכעס בקורבנות במסכנות וברחמים עצמיים על מר גורלי: איך הבאתי זאת על עצמי ? איך זה הגיע אלי? למה אני?
מראה מול הפרצוף
התקיעות היא שיקוף למצבים פנימיים בתוכנו .אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו ניקח את מושכות גורלנו בידינו , נהיה מחויבים ליצור לעצמינו מציאות חדשה
כי המושכות האחריות היא רק בידיים שלנו.
הכל מתחיל בנו. תסתכלו תתבוננו במחשבות הטורדניות שמתרוצצות בראש , בדימויים שאנו רואים לנגד עינינו, במילים שיוצאים מפינו , ברגשות שאנו מרגישים פשוט תתחילו להסתכל בדברים האלו שמפריעים לנו, רועשים לנו, מעכבים ותוקעים אותנו.
זה מעניין כי אנחנו עושים כאילו דווקא לעצמינו ,הורסים ומתעללים בחיים שלנו
חשוב שנזכור ,כי מצב של תקיעות פוגע בכל המעגלים בכל הסובב אותנו : פרנסה, זוגיות, חברות, חלומות, משפחה
כאשר אנו תקועים אנו מרגישים חסרי מוטיבציה ואנרגיה , חסרי תשוקה , התלהבות וחיות ומצב זה אומר שחיינו לא מאוזנים
אז למה אני תקוע?
1.אני מאשים אחרים במצבי
זה בגלל אשתי, החבר, אמא שלי, חמותי או הבוס שלי. אני חולה בגלל, אני עצבני בגלל אני כועס כי הוא עשה לי אנחנו אלופים בלהאשים אחרים
להתמודד זה קשה ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים חוסר נוחות ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו שיגאלו אותם מהמצב הזה.
2.אני מספר לעצמי סרטים
“לא יעזור” “אני עצלן”
“אני לא מבין בשיווק”
“אם אתחיל עבודה וגם לימודים במקביל יהיה לי פחות זמן איכות עם הילדים”
“אם אצליח בטוח משהו ישתבש בדרך”
היה אצלי בחור שכל הזמן כעס ואחר כך קילל במיוחד את המשפחה שלו. והוא אמר לי זה מי שאני וזה מצב שקורה לי כשאני לא מקבל מה שאני מצפה זה פשוט מתפרץ.
כששאלתי אותו אם גם מול לקוח שיושב מולו ושלא מסכים לדבריו הוא גם ככה מתפרץ הוא ענה שברור שלא כי הוא עלול להיות מפוטר.
אנחנו מתנהגים אחרת כשאנחנו בתפקיד אבא, שכיר, בן זוג, חבר, ולכל זהות יש סט התנהגויות.אם רק תבינו באיזה תפקיד אתם עכשיו, תוכלו להחליף תפקידים והתנהגויות אתם הרי מכירים אותם – תחליפו סרט ותפקיד לשחקן הראשי שהוא אתם.
3.מה הרווח שיש לי
ובשביל לשנות זאת חייבים להבין שאדם שכל יום קם בבוקר ושונא את עצמו – מרוויח מזה משהו. מה הרווח שלי בלהיות מתוסכל ואומלל בחיים
הרבה פעמים זה יושב על הצורך לקבל תשומת לב.תשומת לב חיובית או שלילית זה הרווח שלי מכירים את הרווחים האלו כמו:
אם תכין שיעורים תקבל שוקולד
אם תהיה ילד רע תהיה בחדר לבד
אם תעבוד כל יום עד שמונה בערב תקבל עוד אלף ש”ח
אם תהיה שקט יחשבו שאתה ילד טוב
אם תהיה מוכשר תקבל מתנות ותשומת לב
השבוע פגשתי בחור שתקוע בעבודה. הוא עצמאי שיודע שיש לו מה להציע לעולם אבל העולם לא בא אליו. הוא לא מגיע אליו והוא בלופ מטורף של כעס עצמי וגם האשמות.
אולי הוא גם לא שמע עליו
כשדיברנו על מה עושים כדי שאנשים ישמעו עלי
הדבר הראשון הוא להתקשר ולספר להם
שיחות מכירה
מזה הוא בורח. יודע מה צריך לעשות מתעורר כל בוקר ובכל זאת זה לא קורה.
מכירים את ממחר דיאטה ומגיע המחר ואנחנו יודעים מה לעשות אבל זה לא מצליח. יש תקיעות. או מישהו שיש לו רעיון להקמת אתר ממש סטרט אפ ובכל פעם שיושב לכתוב יש לו בלייק אאוט והוא הולך לאכול לפייסבוק ומעביר עוד יום.
ואז במצבים כאלה כמה שאנחנו שונאים את עצמינו כמה דיכאון מביאה התקיעות הזו כמה שאני מעכב את עצמי ולא חי את החיים של עצמי.
מה הרווח?
לפעמים הבריחה הזו נותנת תחושה של שקט ייאוש מתוק- כן זה הרווח. ולפעמים כשאנחנו נעלבים ממישהו הולכים הצידה עושים קצת דרמה ומחכים שיבואו לבקש סליחה, לתת תחושה טובה, תשומת לב כזאת.
כשנבין מה התחושה שאני מקבל כשאני מתנהג כך נוכל גם למצוא במה אפשר להחליף אותה?
4.מרתון של החיים
מהרגע שפוקחים עיניים עד כשעוצמים אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק.
בחיים צריך לעצור, לעשות הפסקת מים קפה תה, לשבת ולהתבונן בתוך עצמך ולהבין מה אתה רוצה ומי אתה באמת. אם יש לנו הרי כל כך הרבה דברים לרוץ אליהם, מדוע בסופו של יום אנחנו מוצאים את עצמנו כל כך ריקים וחסרי אנרגיה?
העולם של היום מעייף. פעם, גם רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך נהננו יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. מצלמים הופעה במקום להסתכל ולהינות ממנה, קונים חולצה ומעלים לפייסבוק או לאינסטגרם, מספרים איפה היינו, מה אכלנו, שתינו, קראנו ואת מי פגשנו וכל זה בלייב. ואז מגיעים לסופשבוע עם הלשון בחוץ וגם אז צריך להספיק, צריך לסיים, צריך לסדר, צריך צריך…
כמה הסחות דעת, עד כמה הדברים האלו הזוללי זמן הרעשים האלו גורמים לנו להיות תקועים בחיים שלי בתחושת “מירוץ אחרי הזנב של עצמי”
כי אנחנו כל כך עסוקים במרדף הזה אחרי המטלות והמשימות, שלא מתפנים לעשות את הפעולות החשובות ביותר, לקידום המטרה שלי.
המרץ והאנרגיה מתבזבזים על הריצה האינסופית ולא נשאר במאגרים, זמן וכוחות להפנות, לפעולות מקדמות, שאמורות לייצר עבורי את האפשרות להצליח, ולייצר חיים שקטים
מתי ישבתם כמה דקות בבוקר ושתיתם את הקפה שלכם עד הסוף?
איך לעצור את מירוץ החיים שגורם לתקיעות
לצערי, מניסיוני, אני יודעת שבחיים שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו שאין לנו את ה”פריבילגיה” לעצור, לצאת, להתבונן ולהיערך מחדש
מתי אנחנו כן פתאום יכולים כאשר החיים עוצרים אותנו! חלילה מחלות, התמוטטויות, משברים, אובדנים, גירושין כשמקבלים סטירת לחי ואז חייבים כשהאוטו מתקלקל כשחלילה הגוף מאותת לנו שקרה משהו לנו או לאדם קרוב שלנו אז כאילו אין לנו ברירה ועוצרים! אז איך בכל זאת אפשר לעצור את מירוץ החיים שגורם לנו לא פעם לתקיעות
כשיש עומס שנותן הרגשה של תקיעות צעדים לשחרר עומס ולצאת ממשהו שתקוע לי בחיים:
1.תרשמו את כל הבעיות שיש לכם על דף
2.תמספרו את “העומס” בסדר עדיפות
3.תבחרו דבר אחד שעכשיו כדאי להתעסק איתו:
דיאטה, עבודה, או זוגיות
4.תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר ?מה הסיבה?
הלמה הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב טוב לראש. ברגעי משבר שלא בא בלי להתאמץ שוכחים את הלמה הזה.תכתבו אותו בכל מקום אפשרי. כי הלמה הזה זה מה שמניע אותך בהתחלה לפחות עד שזה מחלחל. הלמה הזה לא רק בונה לך דרך אלא מחזיק אותך על המסלול. גם אם נפלת הוא מאפשר לך גם לראות לאן תגיע, לאן אתה רץ מה המטרה לאן תרצה להגיע
כי אם אני רצה אחרי הזנב של עצמי, אני לא מגיעה לשום מקום!
כשרצים עם למה עם מטרה ובאמת חושבים לאן רוצים להגיע ל עשר קילומטר עד שנראה את הים את החוף יש יעד מה אני רוצה
הלמה הזה מחזיק אותי לעשות תנועה זרימה שינוי ולהתחיל לצאת מהלופ הזה.
תרימו את העיניים תתבוננו בדרך כי רק אז תראו אם זו הדרך הנכונה
כי רק מבחוץ אני יכולה להתבונן, להיות אובייקטיבית, לבדוק לאן כדאי לי להמשיך, ובכלל אם כדאי. תעלו לגג
5.הכנה ותכנון של הדרך
איזה פעולות אני צריך לעשות כדי להגיע למטרה. זו דרך שאני כבר בונה בתחילת התהליך בתחילת הדרך.
זה כמו מפה שאני רואה מה כל יום אני עושה והכי חשוב יש אור בקצה המנהרה.
עומס יוצר תקיעות כי מרוב דובים לא רואים את היער
לסיכום
האפשרות לצאת מתקיעות קיימת בתוכנו
תזכרו את הלמה אני רוצה לצאת מהתסבוכת הזו מהדבר הזה שתקוע לכם בחיים- זה הצעד הראשון
אני מאמינה שכל אחד יכול לעבור מחיי תגובה האוטומט לחיי בחירה. כי תמיד יש ברירה גם אם נראה שהכל אבוד.
כי אתם יודעים כדי לצאת ממה שתקוע לנו בחיים חשוב לעבור דרך אזור הנוחות לשנות, לשפר אותו. לעשות פעולות חדשות וליצור מציאות חדשה
אבל רק אם ניקח סיכונים ונעשה שינויים רק אז נוכל לחיות חיים שמחים בריאים ומאושרים , חיים של מימוש הגשמה ,התפתחות וצמיחה .
הדרך לא תמיד חלקה אך חשוב מאוד לקבל הכל באהבה ,גם כשיש לפעמים נפילה , הנפילה היא לצורך עליה .להינות וללמוד תוך כדי תנועה ועשיה זו הדרך הנכונה.
אז לא תמיד צריך לחכות לאירוע שידפוק בדלת או לעוד אחד כזה שייכנס לחיינו אתם יכולים להקדים אותו ולראות כמה כוח יש לנו וכמה החיים מלאים בהזדמנויות רק שאיש לא לימד אותנו איך לחיות אותם צרו אתם הזדמנויות
תקיעות היא ההפך מזרימה ותנועה
וברגע שנפתח את הדלת של התקיעות אפילו בקצת את הפפקק הזה
כל מה שנראה הוא השתקפות של העולם הפנימי שלנו העולם הקסום שיצרנו בעצמנו כשהתחלנו לקחת אחריות על חיינו.
אז נבין שאנחנו לא חלק מהעולם, אלא העולם הוא חלק מאיתנו. אנחנו יוצרים אותו – איזו תחושה עצומה זו כי דלתות נוספות ייפתחו.
אז אתם לא צריכים לראות את כל התמונה מספיק לעשות צעד אחד קטן שיקדם אותנו, נתחיל משהו. אל תשאירו את הדברים האלו בראש
כי, מה שנשאר בראש כידע ולא יורד ללב לא מגיע לחיים לעשייה
ולא מאפשר לנו את ההתפתחות