האם יצר האדם הוא רע מנעוריו?

אם אכן יצר לב האדם רע מנעוריו

האם הרע תמיד ישרוד ותמיד יהיה רוע בעולם?

 ומה בכל זאת אפשר לעשות?

לפי היהדות לאדם ישנם 2 נפשות: הנפש הבהמית והנפש האלוהית.

הנפש הבהמית היא היצר הרע שמושך אותנו לוויתורים , לאנוכיות ולפעולות שנוגדות את הערכים שלנו, לעומת הנפש האלוהית, המלאך, הייצר הטוב ששואפת כל הזמן להשתפר.

בתוך כל אדם שוכנים שני היצרים: היצר הטוב והיצר הרע.

חז”ל אומרים: “טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.” (ספר קהלת, פרק ד, יג)

שמתייחס לשני היצרים: היצר הרע שמכונה בשם “מלך זקן וכסיל”, מכיוון שהוא נכנס אל האדם כבר בלידתו, ולעומתו היצר הטוב מכונה בשם “ילד מסכן וחכם”, שנכנס אל האדם רק בגיל 12 ו 13  בזמן בר ובת המצווה.

לאחר המבול, מודיע אלוהים שהמבול היה אירוע היה חד פעמי והוא לא יוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי ‘יצר לב האדם הוא רע מנעוריו’ כלומר, הרע טבוע באדם מלידתו ולכן קשה לצפות ממנו לשלמות ואי אפשר להעניש אותו בחומרה על מעשיו. 

יש באימרה זו גם הקלה מסויימת שאולי אנו כבני אדם לא “פגומים”, אלא, נולדנו עם הייצר הרע, אך אין זה נותן לנו לגיטמציה לעבור על כללי המוסר והערכיות האנושיים ואם “פשענו”, עלינו לשלם את המחיר.

איזהו גיבור הכובש את יצרו

על פי המסורת היהודית על האדם לכבוש את יצרו ואף נאמר במשנה במסכת אבות: “איזהו גיבור הכובש את יצרו”. וידוע שהרב קוק האמין שהאדם ביסודו הוא טוב ומיטיב- גם הרע במבט כולל הוא חלק מהמגמה הכללית הטובה של העולם. כי בכל רע יש טוב?

ולאורך כל חיינו אנו במאבק ומחפשים את האיזון שיאפשר לנו לחיות בטוב ובשלום עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.

איך נוכל להקשיב ליצר הטוב שאמור להגן ולשמור עלינו במקום ליצר הרע?

לאדם יש שליטה בגורלו ובאישיותו ולכן יש לנו חופש לבחור להיות בטוב כל יום מחדש.

זהו תהליך ומסע שאינו נגמר ובו עלינו לחזק בכל יום את העוגנים הפנימיים שיעמדו איתנים בסערות ובהתלבטויות.

כי גם כשקורה משהו נפלא וגם כשאנחנו נופלים ושבירים הערכיות והמידות הטובות והפנימיות שיש בנו נשארות איתנות.

וזה לא פשוט לעמוד מול מכשולים וסערות מטלטלות, אך גם עץ שהעלים שלו נשרו בסערה שורשיו נותרו עמוקים ויציבים והגזע קשוח ולכן יעמוד איתן במידותיו היציבות.

חישבו בכל יום אלו מידות טובות אתם רוצים לפעול על פיהם וביחנו את עצמכם האם כך אתם פועלים: האם זו צניעות, נתינה, חמלה או שמחה? ומה שצריך להרפות שחררו וסילחו.

תמיד השתדלו לומר תודה על מה שיש ,לפתח חמלה ופחות להיות שיפוטיים כלפי עצמנו וכלפי הזולת במיוחד כשהדברים לא מסתדרים בדיוק ברגע, בזמן ובאופן אותו אנו רוצים.

הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון אי”ש)

מסביר בספרו “אמונה וביטחון” שאנחנו נוהגים לפרט את המידות שזקוקות לתיקון כמו כעס, גאווה, תאווה, קנאה, נקמנות ועוד.

התרגלנו לחשוב שאלה הן תכונות נפרדות. אבל בשורש הדברים, יש לנו רק מידה אחת טובה ומידה אחת רעה. המידה הרעה היחידה היא ההזנחה, ההחלטה להשלים עם הטבע שלנו, בלי לשפר ובדרך זו אנו הופכים להיות אנשים כעסניים, מלאי טינה, אשמה וגאווה. לעומת זאת, המידה הטובה היחידה היא הניסיון התמידי להשתפר.

וזו בחירה האם לזרום או לצמוח, לחיות עם מה שיש או להתאמץ לפקוח עיניים וליצר טוב יותר.

עם דנה ורון עיתונאית, פובליציסטית ואשת תקשורת, מנחה תוכניות ברדיו קול ברמה, רדיו ירושליים, בערוץ הידברות ופעילה ברשתות החברתיות מתוך התוכנית סליחה יומיומית

עושה האמת מפני שהוא אמת – וסוף הטובה לבוא”, אומר הרמב”ם

הקפידו להיות נאמנים לעצמכם ולעשות מעשים מתוך האמת הפנימית וההבנה שלכם, מבלי להיות מושפעים מהסביבה, משיקולים כספיים, או מפחד.

רק כאשר יש לנו אמונה שיש לנו מטרה , שליחות ותכלית בעולם הזה, שאנחנו חיים למען משהו גדול אפילו מעצמנו, שאנחנו חלק מזה וכל מי שחי פה שותף באופן שווה, אז למעשה כל רגע בחיים יש לנו בחירה לקדם ולהתקדם למקום טוב יות והיצר הטוב יוביל וישמור עלינו.

מידי שישי מפרסמת סיפור לשבת עם חיבור לפרשת השבוע ונקודה למחשבה… לחיים

להצטרפות לקבוצת סיפורים ותובנות לקבלת הסיפור לשבת