“נמאס לי שאני רב עם כל העולם, לא מוצא זוגיות, לא מרוויח מספיק, לקוחות עוזבים אותי, לא מצליח לעשות דיאטה וההורים שלי פשוט משגעים אותי”
לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו
אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים
“אין דבר העומד בפני הרצון” האמנם?
רבים מאתנו התחנכו על הביטוי אין דבר העומד בפני הרצון אני למשל, ובמילים אחרות אם לא השגנו את מה שרצינו זה אולי אומר שאנחנו לא רוצים את זה מספיק אז זהו – שלא!
חוץ מרצון יש עוד כוחות אחרים שמסיתים ומכוונים אותנו אחרת.
אז בכל זאת מה עוצר אותי בחיים?
הכרתי בחורה שעסקה בתחום הטיפולים ולהשלמת הכנסה עבדה גם כמזכירה בחברה מסויימת. היא שנאה את זה. מבחינתה הלכה לעבודה הזו עם הרגשה ממש לא טובה. הרגישה שיש משהו שתקוע אצלה בחיים, כי זה לא באמת מה שרצתה לעשות. זה מנע ממנה להתקדם במה שכן אהבה. התסכול והכעס השתלטו על חייה ולפעמים גם השפיעו על היחסים בבית עם הילדים עם הבעל ההורים וחברים.
עד כמה מתסכל זה לחזור הבייתה עם הרגשה של פספוס, לראות בית מבולגן ולהתחיל לצעוק על הילדים שהשאירו את התיק בכניסה לבית ולא בחדר שלהם?
למה אני כועס?
כעס מתעורר כאשר אנו מבחינים כי משהו השתבש בסביבה שלנו. אבל הכעס הזה גם יושב על משהו כי הכעס הוא גם הסיבה לפחד לחוסר אמונה שלנו בעצמינו ועוד כאלה.
אנחנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. בקרוב אני העשה גם תוכנית על כעס.
לפעמים חסר לנו משהו בחיים ואנחנו לא יודעים בדיוק להגדיר מהו. אבל המשהו הזה שחסר, תוקע אותנו מלהתקדם בחיים. זה מכעיס אותנו גם בלי קשר לדבר האמיתי.
כשאנחנו לא יודעים איך להתמודד ממצוקה אנחנו מגיבים בכעס וכעס יוצר תקיעות
זה לא אומר שצריך לעזוב עבודה באותו רגע. זה כן אומר שצריך להסתכל על הסיטואצייה אחרת ולשחרר את התסכול והכעס הזה. ולהבין על מה הוא יושב.
לשחרר את הכעס לשחרר את התסכול
כי כשהבחורה הזו שיחררה את התסכול, את הפחד שלה מעצמה את החוסר אמונה שהיא יכולה ליותר והבינה על מה זה יושב
רק אז היא הייתה מסוגלת למצוא את ההזדמנויות שנקראו לה בדרך. וזה מדהים כי פתאום העיניים נפקחו והיא קיבלה הצעה לעבוד במרכז טיפולים בעיר אחרת, לקוחות הגיעו אליה דרך אחרים, היא נזכרה באיזה שיתוף פעולה שפעם הציעו לה כן. היה מקום להזדמנויות האלו להגיע. לראות אותם. ועל חלקם היא זינקה ולקחה בשתי ידיים, כי דברים התחילו להתגלגל כמו שהיא רצתה.
רק אז היא עזבה אבל היא גרמה לדברים לקרות.
היום היא רק עוסקת בטיפולים שלה. עזבה את מישרת המזכירות. היא שחררה את הפחד והאמונה שהיא לא מסוגלת להצליח והיא מתקדמת לאט לאט ודברים קורים. כן, היא יצאה מהתקיעות הזו. כי גם הבינה על מה זה יושב ומה עושים עם זה.
ההזדמנויות תמיד פה רק שאנחנו לא תמיד רואים אותם. כי כשמשהו תקוע לנו אנחנו מסתובבים כאילו העיניים שלנו מכוסות.
איך נראית תקיעות?
תקיעות היא מצב בו אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים להתקדם לשום מקום
זה ממש להסתובב סביב הזנב של עצמי כמו מבוך ללא פתח יציאה. אנחנו כלואים בתוך עצמינו
תקיעות בחיים היא מצב דיי נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים תקיעות בשלבים ובמצבים שונים בחיים. יש כאלה שמרגישים לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים. תקיעות היא כשמשהו לא מתקדם, מתעכב ונמצא במצב לא נעים שקשה לצאת ממנו.
תקיעות היא חוויה, תחושה של עצירה
פגשתי בחורה
שעבדה באותה העבודה 6 וחצי שנים. בזמן הזה למדה תואר שני תכננה למצוא עבודה חדשה מיד אחרי התואר אבל זה לא קרה. כל עבודה אחרת נראיתה לה לא מספיק שווה את הסיכון לעזוב את העבודה הנוכחית, שהיא סך הכל טובה. פשוט לא מספיק טובה. היא גם לא הייתה סגורה על זה שהיא רוצה לעזוב, שקלה התלבטה אולי זה בכלל רענון היא חשבה. ועוד שנה חלפה.
בשורה עצובה ובשורה משמחת
אז הבשורה העצובה היא השאלה אם ייתכן שהנרי דיוויד תורו, פילוסוף אמריקאי צדק שטען שחיים בעולם לא מעט אנשים שחיים בחיי דיכאון שקט עומדים במקום תקועים וחיים עם זה
הבשורה המשמחת שיש מה לעשות!
יש תקופות בחיים שהכל נראה תקוע. שדברים לא זזים, או לא זזים בקצב שאנחנו רוצים. זה נורא מתסכל, אבל זה סוג של שלב בדרך החוצה משם. כי התשובה לתקיעות משתנה ממצב למצב, אבל בלי להרגיש תקועים לא נשנה משהו ולא נצמח כך שזה לא רק שלילי, אבל בכל זאת לא קל.
כשמשהו תקוע לנו בחיים בהתחלה לא עושים כלום. ממשיכים רגיל ואומרים לעצמנו שזו תקופה. צריך להיזהר שזה לא יהיה בור ללא תחתית ונשקע למטה.
אחר כך מגיע שלב של כעס מן הבנה כזו שמשהו לא עובד פה.
השלב הבא זה כבר חיפוש ולמידה לעשות משהו אחר. ללמוד מאחרים שהצליחו, לנסות בעצמינו, להעזר במישהו חיצוני שיוכל לעזור לנו ולפתוח לנו עוד דלתות