פורים הגיע- וזו הזדמנות להוריד את המסיכה של עצמנו
אם הייתי מציעה לכם להתחפש בפורים למה שתרצו להיות, מה באמת הייתם בוחרים?
האם כל השנה אנו לובשים “מסיכות” בצורות שונות ודווקא בפורים, יש לנו הזדמנות להוריד אותם?
אנו חובשים ופושטים מסיכות בכל רגע ורגע ואלה חושפות צדדים שונים החבויים בתוכנו
רמי פורטיס שר מי מסתתר מאחורי המסיכה? חתול מפלצת או ילדה יפה” וחג פורים זה חג גדול לילדים וגם לנו המבוגרים.
במילה תחפושת מסתתרת לה המילה “חופש ולחפש“. התחפושת, פותחות לנו דלת לחופש, למחשבה מחוץ לקופסא, ליצירתיות, השפעה, לציפיות ולתפקידים. התחפושת מציעה לנו לשחרר את כל מה ש”אסור”, לא מקובל, צריך וחייב. אתה יוצא מעצמך” ו”נכנס” למקום אחר, למקום בו מותר הכל, כי התחפושות מאפשרות לנו לחפש משהו שקיים או חסר אצלנו.
אז מה מסתתר מאחורי המסיכה? מה יש בתחפושת הזו?
האם התחפושת עונה על צורך , על כאב שאני מנסה למלא, או האם זה משהו שמנהל אותנו בחיים לא לסלוח לעצמנו ולשחרר, לא להגשים, לא לדייק,לא לקבל מוטיבצייה בין חברים, בזוגיות וכד’ האם אותה תחפושת עונה וממלא את צורך הזה?
אז איזה מסיכות אנחנו שמים ביום יום איזו מסיכה אנחנו מורידים.
המסיכה– מכסה= וילון
לעיתים המסיכה “מכסה” ומסתירה משהו פחות נוח, שאנחנו לא רוצים או מוכנים להתמודד איתו. זה יכול להיות פחד, ביטחון, אשמה – אנו לא סולחים לעצמנו והכדור שלג הזה גדל וגדל ופוגע בנו ובמעגלי החיים שלנו. אנו משכנעים את עצמנו שאזור הכאב שלנו הוא יותר “נוח” ומפחדים לעשות שינוי ועושים דברים כי צריך, נותנים לחיים להחליט עבורנו ולא נהנים מהחיים.
פורים מאפשר לנו ביום אחד לצלול לארץ הדמיון החלומות, והתקוות, אך פורים זה יום אחד או 3 בשנה- אך האם רק בפורים אנחנו באמת מתחפשים? ,או שלמעשה כל השנה אנחנו מתחפשים?
כל יום יש לנו מסיכה אחרת – מסיכה דמיונית ודווקא בפורים זו מסיכה פיזית ואמיתית שאפשר להוריד ולשים אותה מחדש. להסתכל במראה ולראות מה שהיית רוצה שיהיה לך? או שלא היית רוצה?
או שאני לא מתחפש כי יש לי עדיין התלבטויות, או שאני שלם ואין לי מה להסתיר יותר?
לרצות את הסביבה
לפעמים אנו צוללים לעולם שבו אנחנו מתנהגים לא פעם בהתאם למה שאחרים מצפים.
עולם שבו אנו מונעים מערכים שלעיתים החברה מכתיבה אותם, אמונות ומשפטים שמגבילים את עולמנו ושגרת חיים שלא תמיד שאפנו וחלמנו שכך תהיה ופועלים כדי לרצות את הסביבה.
כמה אנחנו במהלך חיינו מגלמים תפקידים, משתנים מרגע לרגע בעבודה,לימודים, בין חברים ומשפחה.
האם האני שבחוץ זהה לאני שבפנים? האם יש פער בין מה שאחרים חושבים עלי למה שאני חושב עלי
אנו חובשים ופושטים מסיכות בכל רגע ורגע ואלה חושפות צדדים שונים החבויים בתוכנו.
גרגורי הליצן
איש אחד קבע פגישה עם פסיכולוג,הוא הגיע למרפאתו ואמר לו:”דוקטור אני כל כך עצוב.
לא משנה מה אני עושה, אני לא יכול לצאת מזה.איך אני יכול להיפטר מהדיכאון הזה?”
הסתכל בו הפסיכולוג באהדה ואמר:”בוא איתי אל החלון.”הלך האיש בעיקבותיו.
הצביע הפסיכולוג החוצה ואמר:”אתה רואה את האוהל שם במרחק? הקרקס הגיע העירה
,ולא סתם קרקס!יש שם ליצן אחד שקוראים לו גרגורי. הוא התשובה שלך.מבט אחד עליו,
והדיכאון שלך יעלם!”הביט האיש בעצב ברופא ואמר:”תודה לך שניסית לעזור לי.”
הוא קם ללכת, מושיט לרופא את כרטיס הביקור שלו בדרכו אל הדלת.
היתבונן הרופא בכרטיס.היה כתוב עליו:”גרגורי הליצן”. מאת אלמוני
המסיכה של הליצן בסיפור היא החיוך שלו. זה מה שהסביבה מצפה ממנו שתמיד יצחיק אותם. והוא רק רוצה שבזמן שהוא מסיר את מסכתו יקבלו אותו כמו שהוא.
אז איזו מסיכה הייתם בוחרים להוריד השנה?
כל השנה אנחנו מתחפשים- לרוב כדי לרצות ולהתאים את עצמנו לסביבה ופורים זו הזדמנות שהמסיכות והתחפושות עולות לסדר היום בדיוק כמו הסליחה ויום כיפור ויש לנו הזדמנות להסתכל באמת על עצמנו במראה, להמציא את עצמנו מחדש. המסיכה בפורים היא לא באמת מסיכה. אולי דווקא המסיכה של פורים מאפשרת לנו הצצה על מי שאנחנו באמת. ואם יש משהו שמנהל ומעכב אותנו זה הזמן לסלוח לשחרר ולהמשיך הלאה, דווקא בפורים זו הזדמנות לשחרר ולסלוח לעצמנו על כל המעכבים והחסמים שיש לנו בחיים יום אחד שבאמת נהיה אנו עצמנו מבלי לשחק תפקידים בהתאם לסביבה.
חג פורים – הזדמנות “להשתעשע” עם עצמנו. בידקו איך אתם יכולים לצאת מאזור הנוחות שלכם ולהגדיל אותו. גייסו אומץ, סילחו לעצמכם, שחררו , חיבשו, תחליפו ותורידו מסיכות.